דו"ח של בצלם שפורסם הבוקר (ב') סוקר את השימוש בכדורי גומי, ברימוני גז ובכדורי טוטו מאז 2005, וטוען: הפקודות לשימוש באמצעים אלה מנוסחות באופן לא בהיר, וכוחות הביטחון מפרים אותן באופן שיטתי. לדברי בצלם "מצעים לפיזור הפגנות אמורים להיות נשק לא-קטלני, שמאפשר לרשויות לאכוף את החוק בלי לסכן חיי אדם. למרות זאת, זהו נשק מסוכן ששימוש לא נכון בו עלול להביא לפגיעה קשה, ולעיתים אף קטלנית, בגוף, ולנזק לרכוש".

פלסטיני שנפצע בראשה מרימון גז מדמיע ביום ששי האחרון, 25 בינואר 2013, בהפגנה נגד הכיבוש וגדר ההפרדה בנבי סאלח (צילום: אקטיבטסילס)

בדו"ח מפורטות גם הפקודות הרלבנטיות של הצבא ומשטרת ישראל המסדירות את השימוש באמצעים, ושאותן מסרבים כוחות הביטחון לחשוף. כמו כן סוקר הדו"ח את האופן שבו מיישמים כוחות הביטחון את ההוראות בשטח ואת הפגיעה הנגרמת מהפרתן.

מהמחקר עולות שתי בעיות עיקריות בהפעלת אמצעים לפיזור הפגנות בגדה המערבית: ראשית, ההוראות מנוסחות באופן שאינו בהיר ובחלק מהמקרים לא ניתן ליישם במדוייק את הוראות הבטיחות. שנית, כשכוחות הביטחון בשטח מפרים את ההוראות, גם אם זה נעשה באופן שיטתי, לא נעשה כמעט דבר כדי להפסיק את ההפרות. הדרגים הבכירים מתכחשים להפרות אלה ומתייחסים לפגיעה באזרחים בעקבות שימוש לא חוקי באמצעים אלה כ"חריגה". גם במקרים הנדירים שבהם אירועים כאלה נחקרים, תיקי החקירה נסגרים לרוב מבלי שהאחראים לפגיעה והממונים עליהם יידרשו לתת על-כך את הדין.

בין היתר מגלה הדו"ח כי חיילים ושוטרי מג"ב יורים לעתים קרובות על מפגינים רימוני גז בכינון ישיר במטרה לפגוע בהם, או לחילופין, יורים את רימוני הגז באופן רשלני, מבלי להקפיד לכוונם כך שלא יפגעו ישירות במפגינים, תוך הפרה של ההוראות. ועוד: חיילים ושוטרי משמר הגבול מפרים באופן שיטתי את ההוראות הקיימות ויורים כדורי "גומי" גם בנסיבות שבהן ירי כזה אסור על פי ההוראות. בצלם תיעד אירועים שבהם אנשי כוחות הביטחון ירו "גומי" מטווח קצר מזה שמותר בהוראות, העלול להיות קטלני, וכן ירי על קטינים, ירי על פלג גופם העליון של אנשים וירי על עוברי אורח או על מפגינים שלא יידו אבנים ולא נשקפה מהם סכנה לאיש. בחלק מהמקרים נעשה הירי הבלתי חוקי של כדורי "גומי" בידיעתם ובהנחייתם של מפקדים, ובהם קצינים בדרגות גבוהות; ושכוחות הביטחון יורים לעתים אש חיה בהפגנות, בייחוד על פלסטינים שמיידים לעברם אבנים. בצלם תיעד ירי אש חיה בנסיבות שבהן לא נשקפה לאיש סכנת חיים. כמו כן, חיילים ושוטרי מג"ב ירו כדורי "טוטו" (כדורים בקוטר 0.22) בנסיבות שאינן מצדיקות ירי קטלני, ולמעשה התייחסו לתחמושת זו כאל אמצעי לא קטלני לפיזור הפגנות.

לשימוש הפסול שעושים כוחות הביטחון באמצעים לפיזור הפגנות נלוות פעולות נוספות המגבילות את חופש הביטוי והמחאה של פלסטינים נגד הכיבוש הישראלי. אמצעים נוספים שנוקטים כוחות הביטחון למטרה זו כוללים מעצר והעמדה לדין של מארגני הפגנות, פיזור אלים של חלק מההפגנות גם כשמשתתפיהן אינם נוקטים אלימות כלשהי, וגירוש לחו"ל של חלק מן הפעילים הזרים המשתתפים בהפגנות. האזורים שבהם מתקיימות ההפגנות מדי יום שישי מוגדרים, בשעות שבהן הן נערכות, כשטח צבאי סגור. צווי שטח צבאי סגור פרטניים מאפשרים לכוחות הביטחון להרחיק פעילים ישראליים מן ההפגנות, לעצרם ולהעמידם לדין.

במקרים שבהם מתמודדים כוחות הביטחון עם מיידי אבנים, לעיתים באירועים בהיקף נרחב, בסמכותם להשתמש באמצעים המפורטים בדו"ח זה. עם זאת יש להבטיח כי הכוחות המשרתים בשטח יפעלו בהתאם להוראות הפתיחה באש ובהתאם להוראות הבטיחות של האמצעים השונים לפיזור הפגנות, שאינם אמורים להיות קטלניים. כמו כן יש לוודא כי כל חייל, שוטר או קצין הפועל בניגוד להוראות יועמד לדין. נוסף לכך, דורש בצלם: לאסור על שימוש בתחמושת חיה, כולל בתחמושת מסוג טוטו, במהלך פיזור הפגנות, למעט במצבים שבהם נשקפת סכנת חיים, להגביל את השימוש בכדורי מתכת מצופים גומי למצבים שבהם נשקפת סכנת חיים, כאמצעי מקדמי לאש חיה ולאסור לחלוטין ירי של רימוני גז 40 מ"מ בכינון ישיר לעבר אדם, או ירי אופקי של רימוני גז באופן העלול לפגוע באדם.

לדו"ח המלא:

http://www.btselem.org/hebrew/publications/summaries/201212_crowd_control