על שולחנה של הנהלת משרד החינוך, מונח דו"ח של ועדה בראשות דני בר-גיורא, אשר מונתה בידי המשרד עצמו, במטרה לבדוק את הממצאים הקשורים בהעסקת מורים בתור עובדי קבלן. הדו"ח מצביע על החרפתה והעמקתה של תופעת מורי הקבלן, המועסקים במסגרת שעות הלימוד הרגילות של בתי-הספר.
מורות ומורי היל"ה מפגינים למען זכויותיהם (צילום: ארגון מורי היל"ה)
הדו"ח הוגש כבר לפני למעלה משנה לשר החינוך לשעבר, גדעון סער, ולמנכ"לית משרד החינוך, דלית שטאובר, אך לא נערך לגביו דיון. נראה, כי משרד החינוך היה מעוניין להצניע ולטשטש את הדו"ח, במיוחד נוכח העובדה שארגון המורים העל-יסודיים והסתדרות המורים אינם מפעילים כל לחץ על המשרד לשם פתרון המצוקה.
למעלה מ-150,000 מורים מסיימים בימים אלה את שנת הלימודים תשע"ג. אך 20,000 מביניהם, לא יקבלו משכורת בחודשים יולי-אוגוסט. זאת, חרף העובדה שרובם הועסקו כמורים לכל דבר, ומילאו את כל המטלות החינוכיות המוטלות על מורה בכיתה.
ראוי לציין, כי מערכת החינוך מבוססת, עדיין, על תשתית ציבורית חזקה. מרבית שעות ההוראה הן במימון ציבורי, ומרבית המורים מועסקים בידי משרד החינוך והרשויות המקומיות. אך אי אפשר להתעלם מהעובדה, שבתהליך שנמשך זה שלושה עשורים, הגיעה מערכת החינוך למצב בו למעלה מ-10% מעובדי ההוראה מועסקים כיום בהעסקה בלתי ישירה, דרך עמותות וגופים אחרים. על זאת יש להוסיף עוד אלפי עובדי ניקיון בבתי-הספר, מאות רבות של סייעות בחינוך המיוחד ובגני הילדים, שומרים בשערי בתי-הספר, וכן עובדי מזכירות ומנהלה, אשר גם הם מועסקים באופן קבלני, ולכן אינם נהנים מאותם תנאים סוציאליים הניתנים למי שמועסק בהעסקה ישירה.
תשלומי הורים והעסקה קבלנית
מבקר המדינה, בדו"ח שהגיש בחודש מאי 2012, התריע כי העסקה קבלנית של מורים היא פוגענית, ואינה מספקת ביטחון תעסוקתי. עוד הזהיר, מהתופעה המתרחבת של גביית תשלומי הורים, בצורה המגבירה את הפערים והמעמיקה את היעדר השוויון בין תלמיד לתלמיד, ובין בית ספר לבית ספר. לדבריו, "משרד החינוך מתיר לגבות כספי הורים במגזר המבוסס כלכלית, בשיעור גדול יותר מהשיעור הנגבה בשאר המגזרים. באופן כזה, ניתנים לתלמידים, בריכוזי אוכלוסיה מבוססת, שעות לימוד רבות יותר. זה בגדר פגיעה בשוויון כלפי שאר המגזרים".
יש קשר ישיר בין גביית תשלומים נוספים מהורים בידי בתי-ספר – אשר לדברי מבקר המדינה, חורגת במיליארד שקלים מהסכום שמתיר משרד החינוך לבתי-הספר לגבות – לבין תופעת מורי הקבלן. בתי-ספר באזורים מבוססים מבחינה כלכלית, אשר גבו סכומי כסף גבוהים יותר מההורים, יכולים לאפשר להעניק לתלמידים תוספת של שעות הוראה, שתינתן באמצעות מורי קבלן.
מצוקתם של אלפי מורים ומורות
1,700 המורים העובדים בתכנית היל"ה, והמלמדים תלמידים בסיכון, התארגנו בארגון "כוח לעובדים", נאבקו, וזכו בהסכם קיבוצי. כל יתר מורי הקבלן אינם מאוגדים ואינם חתומים על הסכם קיבוצי, ולכן – נתונים לסכנת פיטורים מהיום להיום, אינם זכאים לשכר עבור ימי מחלה, אינם מקבלים שכר בחודשי הקיץ ובחופשות החגים, ולרוב גם אין זכאים לפנסיה הולמת.
חברת "מרמנת" וחברת "רנה קאסן", מעסיקות כל אחת למעלה מ-2,000 מורים. קרן קרב מעסיקה קרוב ל-4,000 מורים, וכך גם קרן רש"י. בתכנית מיל"ה מועסקים כ-4,200 מורים, ועוד 3,500 מורי קבלן מועסקים בבתי הספר הערבים. נוסף על כך, ישנם בתי ספר ציבוריים ופרטיים-למחצה אשר עברו לניהול עצמי. בשיטה זו פועל המוסד החינוכי כמשק כספי סגור, המנהל את תקציבו שלו, והרשאי להעסיק "כוחות עזר פדגוגיים", בתנאי העסקה אותם הוא קובע.
לצורת ההעסקה הקבלנית יש נקודת תורפה פדגוגית וחינוכית. המורים המלמדים באמצעות קרנות ועמותות אינם נתונים תחת פיקוח הולם של גורמים מקצועיים. נוסף על כך, התלמיד מגיע לבית-הספר ונתקל בשני סוגי מורים: לאחד אין ביטחון תעסוקתי, אין קרן פנסיה, ושכרו השעתי ירוד, ואילו השני נהנה מזכויות אותן חסר עמיתו.
ציבור המורים מאורגן בשני איגודים מקצועיים שונים, אשר בחרו להתעלם מתופעת ההעסקה הקבלנית במערכת החינוך. העובדה שארגון המורים העל-יסודיים והסתדרות המורים לא התייצבו לימין מורי הקבלן, מחייבת את ציבור המורים, את ועדי ההורים ואת מועצות התלמידים, להיות אלה שמובילים את המחאה ושמים את המאבק בהעסקה הקבלנית של מורות ומורים על סדר היום הציבורי.
איתן קלינסקי
המאמר פורסם בגיליון השבוע של "זו הדרך":
http://maki.org.il/he/http://maki.org.il/images/stories/zo/2011/zoohaderech.pdf
