עינב צנגאוקר, שבנה מתן נחטף ב-7 באוקטובר, התייצבה מול שער הכניסה לביתו של גנץ וקראה: "נכנסת לממשלה הזו כי אמרת שאתה יכול להשפיע מבפנים והאלטרנטיבות יותר גרועות. אז אני שואלת אותך בני – מה אתה עושה, איך אתה משפיע? אתה בממשלה שבעה חודשים — ומתן, מתן שלי, וכל שאר החטופים עדיין בשבי. בני תצא אליי, תסביר לי מה המטרה בכניסה קרקעית לרפיח, מה המטרה, לסכן את החטופים? מה המטרה בהרג מיותר של חיילים שכל כך יקרים לנו? תכבד את עצמך ותצא אליי, אני פה עם משפחת קלדרון שמאוד מתגעגעת לעופר וחרדה לגורלו. תצא אלינו, מגיע לנו". מוקדם יותר נערכה הפגנה מחוץ לביתו של חבר סיעתו של גנץ, השר חילי טרופר במושב נס הרים. בין המפגינים במקום היתה גם אילה מצגר, כלתו של החטוף יורם מצגר.

בצהריים עשרות הפגינו בכיכר פריז במרכז ירושלים בדרישה לעצור את המלחמה ולקדם עסקה לשחרור החטופים. יצוין שביום רביעי האחרון נערכה במקום הפגנה זועמת לאחר שחמאס פרסם סרטון ראשון של החטוף הרש גולדברג-פולין בן ה-23. בהפגנה השתתפו חבריו של החטוף, אוהדי הפועל ירושלים שהגיעו גם להיכל שלמה הסמוך, בו השתתף השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ושר המורשת עמיחי אליהו, וכן הרבנים ישראל זעירא ודב ליאור, בכנס של הימין הגזעני.

המפגינים הטילו מצור על האולם ועימותים קשים נרשמו בין שוטרים למוחים. שוטרים ומאבטחים הדפו את המפגינים בכוח רב ואפשרו לשר להיכנס לרכבו והימלט מהמקום. בהמשך, המשיכו המפגינים לעבר מעון ראש הממשלה בנימין נתניהו ברחוב עזה – לא הרחק שם הם המשיכו למחות ולקראו קריאות נגד נתניהו המונע עסקת חטופים עם כחמאס.

כמו כן, עשרות בני אדם הפגינו הבוקר ליד מעבר ארז בקריאה להפסקת אש ולשחרור החטופים. המשטרה פיזרה את המפגינים, בהם משלחת של רבנים מארה"ב שהגיעו עם משלוחי מזון המיועדים לתושבי הרצועה, עצרה אדם אחד ועיכבה שישה נוספים. "ממשלת ישראל משתמשת ברעב בעזה ככלי נשק נגד 2.3 מיליון העזתים, מונעת סיוע הומניטרי חיוני, ויוצרת מציאות של תת-תזונה ומחלות", קראו המפגינים. על פי משרד הבריאות בעזה סכנת רעב מרחפת על ראשם של כמיליון תושבי עזה. זאת בעת שיותר מ-34 אלף  בני אדם נהרגו ברצועת עזה מאז פרצה המלחמה ב-7 באוקטובר. לפי הדיווח, 77,293 בני אדם נפצעו.

גם אתמול בצהרים נערכה הפגנה של ארגוני שלום בעוטף עזה בדרישה לעצור את המלחמה. "אל מול הפגנת הימין הקיצוני שקראה ליישב את עזה בהתיישבות יהודית, אנחנו צעדנו למען שחרור מיידי של החטופים והפסקת הלחימה. עוד מלחמות ועוד ניסיונות להבעיר את השטח לא יועילו לנו ולא ישיגו את הביטחון שכולנו ראויים לו. רק הסכם מדיני יביא ביטחון", נמסר מתנועת נשים עושות שלום.

מחר, שבת, צפויה מחאה גדולה נוספת נגד המלחמה בעזה במסגרת הפגנת ה-1 במאי, יום העובד הבינלאומי, שיקיימו חד"ש ומק"י במרכז נצרת. בשעות אחה"צ והערב צפויות עשרות הפגנות וצעדות בתל-אביב, ירושלים, חיפה, באר שבע ועוד יישובים בדרישה להתפטרות ממשלת הימין ולעסקה לשחרור החטופים.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/128945

יו"ר ועדת המעקב, מוחמד ברכה, מסר: "אנו עומדים בפני הסלמה מסוכנת וקשה ביותר במלחמת ההשמדה שמבצעת ישראל נגד עמנו ברצועת עזה, ונראה היא מתכננת את מעשה הטבח הבא ברפיח יחד עם צעדים נוספים – שילוב פינוי וגירוש תושבים". "מכונת המלחמה הישראלית מקבלת תמיכה מדינית, צבאית וכספית נוספת מהממשל האמריקאי כדי להרחיב את היקף הפשעים נגד האנושות. יחד עם מתקפה על רצועת עזה, פשעי הכיבוש מתרבים בגדה המערבית, ומבצעים מעשי טבח, האחרון שבהם במחנה הפליטים נור א-שמס", הדגיש. ועדת המעקב קראה לציבור הערבי ליטול חלק במאבק נגד המלחמה ולהשתתף בהפגנה שתתקיים באום אל-פחם ביום שישי הקרוב, ה-3 במאי, ובצעדת השיבה ב-14 במאי. ועדת המעקב גם מתכננת הפגנה בתל אביב או בחיפה ב-6 במאי. כמו כן, החליטה ועדת המעקב לבחון את האפשרות להכריז על שביתה כללית של בחברה הערבית ב-15 במאי.

מוקדם בבוקר ביום שני, עשרות סטודנטים באוניברסיטת ניו יורק (NYU) הקימו מאהל משלהם בקמפוס, במטרה לבטא סולידריות עם המחאה באוניברסיטת קולומביה ועם הפלסטינים בעזה ובגדה המערבית. הסטודנטים דרשו לסיים את מה שהם רואים כתמיכה השקטה של האוניברסיטה ברצח העם המתבצע בעזה, כמו גם את השקעותיה בייצור כלי נשק. עוד קראו המוחים לסגירת השלוחה של אוניברסיטת ניו יורק בתל אביב, המעניקה לטענתם לגיטימציה למדיניות הקולוניאלית של ישראל. המחאה הייתה מגוונת מאוד, עם נוכחות בולטת של סטודנטים ממוצאים אתניים ולאומיים שונים.

זמן קצר לאחר הקמת המאהל, מחלקת הביטחון של האוניברסיטה התערבה וחסמה את הגישה לאזור. פעולה זו הובילה להסלמה ולהכרזת האוניברסיטה כי המחאה אינה חוקית. בתגובה לחסימה גייסו המוחים תמיכה נוספת מקרב הסטודנטים, ובתוך שעות מספר המפגינים עלה למאות. התגייסות מהירה זו האיצה כאשר נודע לסטודנטים כי המאהל מאוים בפינוי. בערב, בשעה שהסטודנטים יהודים קיימו סדר פסח במקום והסטודנטים המוסלמים התפללו, המשטרה הסתערה על המאהל ופיזרה אותו באלימות. יותר מ-150 איש נעצרו, בהם סטודנטים וחברי סגל.

בעקבות הדיכוי המשטרתי הפך מאהל המחאה לצעדה. המפגינים צעדו למטה המשטרה, לא רחוק מהקמפוס. הצעדה הייתה גם המשכה של המחאה נגד הטבח בעזה, וגם קריאת תיגר על הדיכוי המשטרתי של מתנגדי המלחמה. המוחים לא נרתעו מהמעצרים בקמפוס, והמשיכו את משמרת המחאה מחוץ לתחנת המשטרה עד השעות הקטנות של הלילה. בעוד המחאה נמשכת, הנהלת האוניברסיטה נקטה צעדים נוספים לחיסולה וחסמה את הגישה לאזורים שונים בקמפוס. המוחים הגיבו בניסוח דרישות נוספות, כולל הפסקת שיתוף הפעולה האקדמי של האוניברסיטה עם ישראל, סגירת הקמפוס שלה בתל אביב וסיום קשריה של האוניברסיטה עם חברות עסקיות התומכות ברצח העם בעזה.

בניגוד לטענותיה של הנהלת האוניברסיטה, לא היו במחאה שום גילויים של אלימות או אנטישמיות. ההפגנות אכן היו רועשות – כולל תופים וקריאת סיסמאות – אך המשתתפים נותרו ממושמעים. המתיחות האמיתית החלה רק כאשר המשטרה התערבה, מצוידת באמצעים לפיזור הפגנות, לכאורה כדי להפריד בין המוחים לבין הפגנת-נגד קטנה שנערכה מעבר לכביש. הנוכחות המשטרית המופרזת הובילה ללחץ ולצפיפות רבה על המדרכה.

הצהרה שפרסם ועד אוניברסיטת ניו יורק של התאגדות המרצים האמריקאית קרא להנהלת האוניברסיטה לנהל משא ומתן להרגעת המצב. המרצים קראו לנשיאת האוניברסיטה שמונתה לאחרונה, לינדה מילס, לאפשר לבעלי תעודות סטודנט להיכנס לכיכר בה הוקם המאהל, במטרה לצמצם את הצפיפות המסוכנת בחוץ. אך הנהלת האוניברסיטה התעלמה מקריאות אלה. החלטתה להזמין כוחות משטרה גדולים לדכא את המחאה הייתה בלתי-נחוצה ומסוכנת.

התגובה הכוחנית של הנהלת האוניברסיטה והמשטרה מעידה על סדר העדיפויות העגום של גופים אלה. כאשר מאות סטודנטים, מרצים ותושבים התאחדו להפגנה שלווה נגד המלחמה האכזרית, הם נתקלו באלימות ממסדית. נכונותה של האוניברסיטה לשתף פעולה עם המשטרה כדי לסתום את פיהם של הסטודנטים אינה רק זלזול בחופש הביטוי, אלא גם התייצבות לצד העוולות נגדן הסטודנטים נאבקים. על אוניברסיטת ניו יורק להקשיב לקולות הנשמעים בקמפוס ולשקול מחדש את השקעותיה, קשריה הבינלאומיים ופעולותיה – בשם השלום והיושרה האקדמית גם יחד. במקום לדכא מחאה, על האוניברסיטה לטפח דיאלוג. זו הדרך היחידה לעתיד צודק יותר – בקמפוס ובעולם בכלל.

הכותב הוא סטודנט באוניברסיטת ניו יורק ופעיל לשעבר בתא הסטודנטים של חד"ש באוניברסיטת ת"א

עוד בנושא: https://zoha.org.il/128913

"מהפכת 25 באפריל" או "מהפכת הציפורנים" על שם פרחי הציפורן שנדחסו לתוך קני הרובים של חיילי צבא פורטוגל שתפסו את השלטון בתמיכת המפלגה הקומוניסטית הפורטוגזית ולאחר שנים של עבודה ושיתוף פעולה במחתרת, לקחו את השלטון מן השלטון הפאשיסטי וכוננו משטר דמוקרטי פרלמנטרי. המהפכה לוותה בשיריהם של הזמר פאולו דה קרבליו שייצג באותה שנה את פורטוגל באירוווזיון ובשירו של גראנדולה וילה מורנה. במהפכה נהרגו 4 אזרחים בלבד. מהפכת ה-25 באפריל נחגגת כל שנה בפורטוגל, המצב הכלכלי הרעוע בפורטוגל בשנים האחרונות יחד עם השלטון הניאו-ליברלי של האיחוד האירופי והבנק העולמי והתעצמותו של הימין הקיצוני בבחירות שנערכו לאחרונה מעיבים על השמחה. המפלגה הקומוניסטית הפורטוגזית, הנמנית עם מחוללי המהפכה לפני חצי מאה, החלה לציין את ההתקוממות הצבאית בה לקחו חלק חיילים וקצינים קומוניסטים, בשורה ארוכה של אירועים תרבותיים ופוליטיים שהחלו השבוע ויימשכו עד ה-1 במאי – יום העובד הבינלאומי.

בהפגנה השתתפו חבריו של החטוף, אוהדים של קבוצת הפועל ירושלים. בעמוד "הבריגדה" של אוהדי הפועל ברשת X נכתב אחרי פרסום הסרטון: "אין זמן לבזבז. עכשיו!", לצד תמונתו של הרש, לבוש בחולצת הקבוצה. בעקבות הקריאה מאות אוהדים הגיעו למרכז ירושלים, הפגינו בכיכר פריז מטרים מהכניסה לבית ראש הממשלה ובמקום נרשמו עימותים בין השוטרים למוחים – שקראו "להחזיר את כולם הביתה".

במקביל, מפגינים הגיעו גם להיכל שלמה הסמוך, בו השתתף השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ושר המורשת עמיחי אליהו, וכן הרבנים ישראל זעירא ודב ליאור, בכנס של הימין הגזעני. המפגינים הטילו מצור על האולם ועימותים קשים נרשמו בין שוטרים למוחים. שוטרים ומאבטחים הדפו את המפגינים בכוח רב ואפשרו לשר להיכנס לרכבו והימלט מהמקום. בהמשך, המשיכו המפגינים לעבר מעון ראש הממשלה בנימין נתניהו ברחוב עזה – לא הרחק שם הם המשיכו למחות ולקראו קריאות נגד נתניהו המונע עסקת חטופים עם כחמאס.

במקביל להפגנות בירושלים, בקרב הפעילים למען שחרור החטופים הופצו קריאות לתגבר את משמרת המחאה הקבועה מחוץ לקריה בתל אביב, אותה מאיישות כמה ממשפחות החטופים באופן קבוע. כ-200 מפגינים הגיעו לכניסת מחנה הקריה בדרך בגין, חסמו את הרחוב, הבעירו מדורה ונשכבו על הכביש.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/128922

פארמדיק מד"א דוד שרמן סיפר: "הפצוע שכב תחת הריסות בקיר שנפל עליו, חילצנו את הפצוע מבין ההריסות והוא היה מחוסר הכרה, ביצענו בדיקות רפואיות אך הוא היה ללא דופק וללא נשימה והפציעה שלו הייתה קריטית ולא נותר לנו אלא לקבוע את מותו". יצוין שהשבוע נפצע עובד בן 25 באורח קשה באתר בנייה בג'ת, לאחר שנפל מגובה של 8 מטר בגרם מדרגות נטול מעקה.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/128837

היא גם הוסיפה כי ההחלטה התקבלה גם בעקבות המלחמה בעזה "והחששות העמוקים בג'מייקה מהמשבר ההומניטרי המתגבר", לדבריה. "במקום לנקוט בפעולות צבאיות, הממשלה בג'מייקה דוגלת בגישה דיפלומטית לפתרון בדרכי שלום לסכסוך ישראל-פלסטין", הדגישה.

"החלטה זו מהדהדת את מסירותה הבלתי מעורערת של ג'מייקה לעקרונות המעוגנים באמנת האו"ם, תוך קידום כבוד הדדי ודו-קיום הרמוני בין מדינות ותוך תמיכה נמרצת בזכותם של עמים להגדרה עצמית. ג'מייקה תומכת בצורה בלתי מעורערת בהפסקת אש מיידית, הגברת הגישה לסיוע הומניטרי לתושבי עזה ושחרור החטופים הישראלים", הוסיפה.

בנציגות הפלסטינית לאו"ם בירכו על ההכרזה של ג'מייקה. סוכנות הידיעות הפלסטינית וואפא מסרה כי משרד החוץ הפלסטיני בירך אף הוא על החלטת ג’מייקה להכיר במדינת פלסטין ולכבד את זכויות העם הפלסטיני לחיות בכבוד ובחירות במדינתם העצמאית שבירתה ירושלים.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/128847/

אך אלפי פעילות ופעילי מק"י וחד"ש, שנותרו נאמנים לערכי האחווה בין העמים והאינטרנציונאליזם של העובדים הכה נחוצים בעת הזו, יפגינו ברחבי הארץ. מחר (חמישי) יתקיים דיון בירושלים לקראת ה-1 במאי בהשתתפות חבר הנהגת ההסתדרות לשעבר אפרים דוידי, על "איגודי עובדים בזמן מלחמה". בשבת תתקיים בנצרת ההפגנה הארצית של חד"ש ומק"י שתצא בשעה 10:30 מרחוב תאופיק זיאד. ביום רביעי ה-1 במאי יתקיימו שתי הפגנות נוספים בשעה 17:00 תצא צעדה לתל-אביב מרחבת תיאטרון גשר ביפו; ובשעה 18:00 בגליל המערבי, תצא תהלוכה מאבו סנאן לרחבת האחד במאי בכפר יאסיף.

בימים של רעב ושפיכות דמים

אחת המשימות הראשונות ביום העובד הבינלאומי הקרוב הוא להופכו ליום מאבק. בקריאה להפגנה שתצא ברביעי הקרוב מיפו לתל-אביב נאמר מפורשות: "בימים של רעב כבד, של שפיכות דמים, של ממשלת שחיתות והפקרת החברה, נציין את יום העובד במחאה". אכן, המערכה בימין שבשלטון ובהמשך המלחמה והכיבוש הוא הוא היעד המרכזי של ה-1 במאי 2024. אבל יש המפרידים במאבקים וסבורים שהמאבק בהמשך המלחמה והכיבוש לא בהכרח קשור למערכה נגד ממשלת נתניהו-בן גביר. יש מכירים בקשר בל ינותק זה אך מוסיפים "זה נכון, אבל זה לא הרגע".

הטוען לכתר "מנהיג השמאל הציוני" (קרי: האיחוד של העבודה המקרטעת ומרצ השותקת), יאיר גולן, מייצג נאמנה עמדה זו. בעצרת נגד ממשלת הימין שנערכה בשבת האחרונה (13.4) אמר גולן "כולנו חייבים להעלות את המאבק מדרגה. עצרות מוצאי השבת לא יחוללו שינוי. ההתחדשות והתקומה יגיעו רק אם נצא לרחובות כל יום, ולכל היום. הממשלה הזו חייבת להבין שאין לה לגיטימציה לשלוט, ואין לה יכולת לשלוט כי אנחנו העם, אנחנו מסרבים להישלט על ידי חבורה מושחתת, צינית, קנאית ואלימה. בחג החירות הזה נשבע כולנו על שולחן הסדר כי נוציא עצמנו מעבדות ההשחתה והשחיתות, לחירות האמת והקידמה, וכי נביא בכוחנו אנו לתקומת ישראל השנייה, כי כך נדרש, כך מחייב המצב, כי כך נעשה, וללא ספק, נצליח", סיים. אכן, יש להיאבק ללא הפסקה בממשלת השחיתות. אך ישנו עם המשתוקק לצאת מעבדות לחירות – זהו העם הפלסטיני, השקוף בעיניי סגן הרמטכ"ל לשעבר.

זכות ההגדרה העצמית של העמים, המאבק בקולוניאליזם, המערכה נגד הדרה וגזענות היו לנכסי צאן ברזל של מעמד העובדים. ערכים אלה אף יהיו חלק מסיסמאות הפגנות ה-1 במאי בישראל ובעולם. ערכים מעמדיים אלה לא קיימים בעולמו של גולן.

בימים של רווחי עתק

בצל המלחמה, ובסיוע של ממשלת הימין, חלקם של העובדים בעוגת ההכנסה הלאומית יורדת בהתמדה. לעומת זאת, חלקם של המעסיקים דווקא עולה בשיעורים הגבוהים ביותר מאז קום המדינה. ערב יום הסולידריות הבינלאומי של העובדים, ה-1 במאי, לנתון זה משמעות מיוחדת לאור רווחי העתק של הבנקים הגדולים ויצרניות הנשק, העלאת המחירים הבלתי פוסקת של היבואנים ורשתות השיווק והתעקשותם של כלל המעסיקים שלא לעלות את שכר העובדים "כי אנחנו במלחמה".

"אנחנו במלחמה" תהיה בקרוב גם סיסמתו של שר האוצר והמושבות סמוטריץ', בבואו להסביר מדוע יש לפגוע בשכירים באמצעות העלאת המע"מ והמיסים על העבודה בעודו מחזק את ההתנחלויות והכיבוש. אך המלחמה, למדנו בשבועות האחרונים, לא הפסיקה את המחאה ההמונית נגד ממשלת הימין. המלחמה לא הפסיקה גם את מאבקי העובדים (ר' ידיעות עמ' 4). ה-1 במאי ההולך וקרב מהווה ההזדמנות מצוינת כדי לשוב להסביר מזהו מהותו של הקפיטליזם הישראלי: מלחמה וכיבוש, גזענות וניצול, ממשלות מושחתות המשרתות בעלי הון מקומיים וזרים. המערכה לשלום ולשוויון – זהו האתגר הכפול העומד בפני מי שמעוניין לשנות את החברה הישראלית מן היסוד (… ויאיר גולן לא נמנה עמם).

הרשמה להסעות להפגנה בנצרת מת"א וחיפה:

https://forms.gle/8KsJa7x449Vzk9A19

הסעות לנצרת מירושלים:

https://forms.gle/bkm4DLfotc5HVhTM6

מבקריו של מיליי ציינו אתמול ש"אין כסף להשכלה הגבוהה, אבל ישנם משאבים רבים עבור מטוסי קרב מיושנים שאיש אינו חפץ בהם". מדובר על רכישת 16 מטוסי אף-16 אמריקאים ישנים שבידי חיל האוויר הדני בהוצאה של כ-600 מיליון דולר, עליה החליטה ממשלת מיליי לפני מספר שבועות.

אל המחאות ההמוניות שנערכו אתמול הצטרפו ראשי האיגודים המקצועיים, מפלגות האופוזיציה והשמאל, ביניהן המפלגות הקומוניסטית והקומוניסטית המהפכנית.  יצוין שחרף צו שפרסמה השרה לביטחון פנים, פטריסיה בולריץ', לפיו כל החוסם רחוב או כביש בעת הפגנת מחאה דינו שלוש שנות מאסר וקנס כספי גבוה, אמש המשטרה לא התערבה בנעשה ברחובות הערים. בחודשיים האחרונים יחידות משטרה ומשמר הגבול תקפו לעיתים קרובות הפגנות של עובדים, מובטלים וסטודנטים בערים הגדולות ואף הוטלו קנסות כבדים על המארגנים.

זו הפעם השלישית בה נערכים המצעדים ההמוניים ברחבי ארגנטינה מאז החל כהונתו של מיליי בדצמבר האחרון. קדמו לו מצעד ה-24 בינואר נגד חבילה צעדים ניאו-ליברליים ואנטי-דמוקרטיים (שטרם חוקקו בגלל ההתנגדות החריפה בפרלמנט) וב-24 במרס, יום השנה להפיכה הצבאית העקובה מדם ב-1976. זאת, לאחר שממשלתו של הנשיא מיליי הציתה מחדש את המחאה נגד הדיקטטורה הצבאית ששלטה בארגנטינה כשהיא העלתה ספק לגבי מספר הנרצחים והנעדרים בעת כהונתה, תוך שהיא מחפשת להגדיל את סמכות הכוחות המזוינים כדי להתמודד עם סוגיות של ביטחון פנים.

באירוע עם ותיקי מלחמת איי מלווינס, בה ארגנטינה הפסידה לבריטניה ב-1982, מיליי התפרץ על מה שלדבריו הייתה המדיניות של הממשלות הקודמות – "הטרדה והשפלה של הצבא". "הזמן הזה נגמר. יהיה להם הכבוד שנמנעה מהם מזמן", הדגיש. דבריו באירוע הזיכרון למלחמה באיים הארגנטינים שנכבשו בידי בריטניה במאה ה-19 הגיעו לאחר שממשלתו פרסמה לאחרונה סרט תיעודי קצר המטיל ספק במספר של 30,000 הנעדרים, שלפי דוחות ארגוני זכויות האדם, נרצחו תחת שלטון החונטה הצבאית.

בקרוב צפויים מבחנים נוספים לממשלת מיליי הימנית. ביום רביעי הקרוב, ה-1 במאי, האיגודים המקצועיים ומפלגות השמאל קוראים לקיים "יום מאבק כלל-ארצי" נגד הממשלה ולציון יום העובד הבינלאומי. זאת, לקראת שביתה כללית הצפויה ב-13 במאי. תהיה זו השביתה הכללית השנייה בעת ממשלתו של מיליי.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/128325

בחצר ביתה נישאו אתמול מספר רב של הפסדים. מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית (מק"י) עאדל עאמר אמר "זו אבדה גדולה למשפחתה, לחבריה ברמלה ולכל פעילי המפלגה והחזית ברחבי הארץ שהכירו את החברה בותינה, מהפכנית עקבית ונחושה שמשחר נעוריה בנוער הקומוניסטי, במק"י ובחד"ש, ושפעלה ללא לאות למען שוויון ושלום".

במסע ההלוויה שיצא מחצר הכנסייה היוונית-אורתודוקסית גיאורגיוס הקדוש ברמלה השתתפו ראשי חד"ש ומק"י, ביניהם עאמר, יו"ר חד"ש עיסאם מח'ול, חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא-סלימאן, עופר כסיף ויוסף עטאונה; יו"ר ועדת המעקב העליונה מוחמד ברכה, חברי הכנסת לשעבר דב חנין ויוסף ג'בארין, מייסד מרכז מוסאוא ג'עפר פרח, הסופר אבשלום קווה ועוד.

אחד משתתפי ההלוויה, חבר מועצת העיר ת"א יפו ומראשי חד"ש בעיר, אמיר בדראן, מסר "כולנו אבלים היום ועצובים על אבדה קשה של אשה, פעילה, חברה ושותפה לדרך בותינה דביט אשת שלום, פימנסטית ערכית עבדנו ביחד במאבקים שונים למען הערים המעורבות, משבר הדיור בחברה הערבית ועוד. אני משתתף בצערם של בני משפחתה, חבריה ושותפיה למאבק למען שלום, שוויון וצדק לכולם." תנועת הנשים הדמוקרטיות (תנד"י), בה פעלה דביט, פרסמה מודעת אבל בה נכתב "אבלות על מותה של בותינה דביט שפעילותה המקצועית והחברתית תרמה רבות לקידום מעמד הנשים".

מאמר של בותינה דביט על הערים המעורבות שפורסם באתר "הגדה השמאלית":

https://hagada.org.il/2009/05/19/%d7%9c%d7%90-%d7%90%d7%94%d7%9c%d7%9f-%d7%95%d7%9c%d7%90-%d7%a1%d7%94%d7%9c%d7%9f-%d7%9c%d7%90-%d7%9e%d7%a2%d7%95%d7%a7%d7%a6%d7%95-%d7%95%d7%9c%d7%90-%d7%9e%d7%93%d7%95%d7%91%d7%a9%d7%95/