מלחמת ויאטנם הגיעה לסיומה ב-30 באפריל 1975 עם "נפילת סייגון" הלא היא העיר הו צ'י מין, לאחר שני עשורים מדממים בהם נהרגו 58,000 חיילים אמריקאים ומאות אלפי לוחמי גרילה ואזרחים ויאטנמים.
לאחר "נפילת סייגון" וגירוש האמריקאים מויאטנם, שני חלקי ויאטנם אוחדו למדינה אחת, הרפובליקה של דרום ויאטנם שהייתה מדינת בובה אמריקאית חדלה להתקיים.
ב-11 באוגוסט באותה שנה הצבעה במועצת הביטחון של האו"ם אישרה את איחוד שני חלקי ויאטנם ובאופן רשמי אוחדו ב-2 ביולי 1976.
ויאטנם הדמוקרטית הייתה חברתם של יגוסלביה, אלג'יריה, סין ובריה"מ.
בעיתון "מעריב" דווח ב-18 במרץ 1975 כי "צבא סייגון מובס – צבא סייגון נסוג מרוב שטחי דרום ויאטנם שנפלה בידי הקומוניסטים" אזרחים אמריקאים, צרפתים ומשתפי פעולה ויאטנם יצאו את המדינה.
מאות בני אדם נהרגו במהלך "מחאת החיג'אב" בשלהי 2022 ובתחילת 2023, בהם עשרות מאנשי כוחות הביטחון של איראן. ההפגנות היו חסרות תקדים ונמשכו חודשים ארוכים, וכדי לדכאן נקט המשטר יד קשה ועצר המוני מפגינים. עד כה הוצאו להורג תשעה גברים על עבירות שקשורות למחאה, אחרי שהורשעו ברצח שוטרים ובמעשי אלימות.
לפי הארגון הבינלאומי לזכויות אדם אמנסטי גם במהלך השנה האחרונה, בית המשפט העליון באיראן המשיך לשמש חותמת גומי לביצוע הוצאות להורג של מפגינים וככלי להשתקה פוליטית. שבעה גברים הוצאו להורג בשנה האחרונה בהקשר ישיר למחאות וזאת לאחר קיום משפטים לא הוגנים ועל עשרות רבות של מפגינים הוטל גזר דין מוות והם נמצאים בסכנת חיים ממשית בהם הראפר סאלחי.
סאלחי נעצר באוקטובר 2022 בגלל תמיכתו בהפגנות נגד משטר האייתוללות, ובטענה שהפיץ שקרים ברשת. בתקשורת האיראנית נכתב שבמהלך ההפגנות סאלחי היה "ממנהיגי המהומות, ועודד אלימות". אשתקד החליט בית המשפט העליון באיראן לשלוח את סאלחי ליותר משש שנות מאסר – ולא לגזור עליו עונש מוות. לפי הפרסומים בית משפט נפרד, בית המשפט של המהפכה האיסלאמית, החליט להאשים אותו בעבירות חמורות יותר – ובעקבות כך לגזור עליו את העונש הקשה ביותר. עורך דינו של סאלחי, אמיר רייסאן, אמר כי בית המשפט המהפכני באספהאן האשים את הראפר האיראני ב"סיוע להמרדה, התקהלות וקנוניה, תעמולה נגד המערכת וקריאה למהומות".
יצוין בציון שנה לפרוץ המחאות, אמנסטי פרסמה קריאה דחופה להקהילה הבינלאומית לפעול למען זכויות אדם בסיסיות באיראן. לדברי הארגון "השלטון האיראני לא רק שלא השכיל להגן על זכויות אדם, אלא אף הגביר את הדיכוי הקשה: הרג לא-חוקי של מאות מפגינים, שימוש תכוף בעינויים וריסוק כל סממן של התנגדות – וכל זאת, כדרך של המשטר לשמר את כוחו".
כיום באיראן, מעשה אשר עלול "לפגוע במידות הטובות של הציבור" עשוי לשלוח את מבצע העבירה למאסר בפועל או ענישה של 74 מלקות. בחוק נכתב כי על נשים הנראות בציבור ללא רעלה להיענש במאסר של 10 ימים עד חודשיים, קנס כספי או מלקות. "נשים ונערות הן הראשונות לסבול מהמשטר האיראני המדכא. למרות שהחוק באיראן מחייב ילדות החל מגיל תשע לעטות רעלה, בפועל החוק חל על ילדות מכיתה א’. בכך, חוקי הרעלה מובילים לאפליה והטרדות מערכתיות של נשים ונערות אשר נתונות למעצרים שרירותיים, עינויים, שלילת גישה לחינוך, לתעסוקה ולמרחבים ציבוריים", נמסר.
עוד בנושא: https://zoha.org.il/116931
]]>מוקדם בבוקר ביום שני, עשרות סטודנטים באוניברסיטת ניו יורק (NYU) הקימו מאהל משלהם בקמפוס, במטרה לבטא סולידריות עם המחאה באוניברסיטת קולומביה ועם הפלסטינים בעזה ובגדה המערבית. הסטודנטים דרשו לסיים את מה שהם רואים כתמיכה השקטה של האוניברסיטה ברצח העם המתבצע בעזה, כמו גם את השקעותיה בייצור כלי נשק. עוד קראו המוחים לסגירת השלוחה של אוניברסיטת ניו יורק בתל אביב, המעניקה לטענתם לגיטימציה למדיניות הקולוניאלית של ישראל. המחאה הייתה מגוונת מאוד, עם נוכחות בולטת של סטודנטים ממוצאים אתניים ולאומיים שונים.
זמן קצר לאחר הקמת המאהל, מחלקת הביטחון של האוניברסיטה התערבה וחסמה את הגישה לאזור. פעולה זו הובילה להסלמה ולהכרזת האוניברסיטה כי המחאה אינה חוקית. בתגובה לחסימה גייסו המוחים תמיכה נוספת מקרב הסטודנטים, ובתוך שעות מספר המפגינים עלה למאות. התגייסות מהירה זו האיצה כאשר נודע לסטודנטים כי המאהל מאוים בפינוי. בערב, בשעה שהסטודנטים יהודים קיימו סדר פסח במקום והסטודנטים המוסלמים התפללו, המשטרה הסתערה על המאהל ופיזרה אותו באלימות. יותר מ-150 איש נעצרו, בהם סטודנטים וחברי סגל.
בעקבות הדיכוי המשטרתי הפך מאהל המחאה לצעדה. המפגינים צעדו למטה המשטרה, לא רחוק מהקמפוס. הצעדה הייתה גם המשכה של המחאה נגד הטבח בעזה, וגם קריאת תיגר על הדיכוי המשטרתי של מתנגדי המלחמה. המוחים לא נרתעו מהמעצרים בקמפוס, והמשיכו את משמרת המחאה מחוץ לתחנת המשטרה עד השעות הקטנות של הלילה. בעוד המחאה נמשכת, הנהלת האוניברסיטה נקטה צעדים נוספים לחיסולה וחסמה את הגישה לאזורים שונים בקמפוס. המוחים הגיבו בניסוח דרישות נוספות, כולל הפסקת שיתוף הפעולה האקדמי של האוניברסיטה עם ישראל, סגירת הקמפוס שלה בתל אביב וסיום קשריה של האוניברסיטה עם חברות עסקיות התומכות ברצח העם בעזה.
בניגוד לטענותיה של הנהלת האוניברסיטה, לא היו במחאה שום גילויים של אלימות או אנטישמיות. ההפגנות אכן היו רועשות – כולל תופים וקריאת סיסמאות – אך המשתתפים נותרו ממושמעים. המתיחות האמיתית החלה רק כאשר המשטרה התערבה, מצוידת באמצעים לפיזור הפגנות, לכאורה כדי להפריד בין המוחים לבין הפגנת-נגד קטנה שנערכה מעבר לכביש. הנוכחות המשטרית המופרזת הובילה ללחץ ולצפיפות רבה על המדרכה.
הצהרה שפרסם ועד אוניברסיטת ניו יורק של התאגדות המרצים האמריקאית קרא להנהלת האוניברסיטה לנהל משא ומתן להרגעת המצב. המרצים קראו לנשיאת האוניברסיטה שמונתה לאחרונה, לינדה מילס, לאפשר לבעלי תעודות סטודנט להיכנס לכיכר בה הוקם המאהל, במטרה לצמצם את הצפיפות המסוכנת בחוץ. אך הנהלת האוניברסיטה התעלמה מקריאות אלה. החלטתה להזמין כוחות משטרה גדולים לדכא את המחאה הייתה בלתי-נחוצה ומסוכנת.
התגובה הכוחנית של הנהלת האוניברסיטה והמשטרה מעידה על סדר העדיפויות העגום של גופים אלה. כאשר מאות סטודנטים, מרצים ותושבים התאחדו להפגנה שלווה נגד המלחמה האכזרית, הם נתקלו באלימות ממסדית. נכונותה של האוניברסיטה לשתף פעולה עם המשטרה כדי לסתום את פיהם של הסטודנטים אינה רק זלזול בחופש הביטוי, אלא גם התייצבות לצד העוולות נגדן הסטודנטים נאבקים. על אוניברסיטת ניו יורק להקשיב לקולות הנשמעים בקמפוס ולשקול מחדש את השקעותיה, קשריה הבינלאומיים ופעולותיה – בשם השלום והיושרה האקדמית גם יחד. במקום לדכא מחאה, על האוניברסיטה לטפח דיאלוג. זו הדרך היחידה לעתיד צודק יותר – בקמפוס ובעולם בכלל.
הכותב הוא סטודנט באוניברסיטת ניו יורק ופעיל לשעבר בתא הסטודנטים של חד"ש באוניברסיטת ת"א
עוד בנושא: https://zoha.org.il/128913
]]>"מהפכת 25 באפריל" או "מהפכת הציפורנים" על שם פרחי הציפורן שנדחסו לתוך קני הרובים של חיילי צבא פורטוגל שתפסו את השלטון בתמיכת המפלגה הקומוניסטית הפורטוגזית ולאחר שנים של עבודה ושיתוף פעולה במחתרת, לקחו את השלטון מן השלטון הפאשיסטי וכוננו משטר דמוקרטי פרלמנטרי. המהפכה לוותה בשיריהם של הזמר פאולו דה קרבליו שייצג באותה שנה את פורטוגל באירוווזיון ובשירו של גראנדולה וילה מורנה. במהפכה נהרגו 4 אזרחים בלבד. מהפכת ה-25 באפריל נחגגת כל שנה בפורטוגל, המצב הכלכלי הרעוע בפורטוגל בשנים האחרונות יחד עם השלטון הניאו-ליברלי של האיחוד האירופי והבנק העולמי והתעצמותו של הימין הקיצוני בבחירות שנערכו לאחרונה מעיבים על השמחה. המפלגה הקומוניסטית הפורטוגזית, הנמנית עם מחוללי המהפכה לפני חצי מאה, החלה לציין את ההתקוממות הצבאית בה לקחו חלק חיילים וקצינים קומוניסטים, בשורה ארוכה של אירועים תרבותיים ופוליטיים שהחלו השבוע ויימשכו עד ה-1 במאי – יום העובד הבינלאומי.
היא גם הוסיפה כי ההחלטה התקבלה גם בעקבות המלחמה בעזה "והחששות העמוקים בג'מייקה מהמשבר ההומניטרי המתגבר", לדבריה. "במקום לנקוט בפעולות צבאיות, הממשלה בג'מייקה דוגלת בגישה דיפלומטית לפתרון בדרכי שלום לסכסוך ישראל-פלסטין", הדגישה.
"החלטה זו מהדהדת את מסירותה הבלתי מעורערת של ג'מייקה לעקרונות המעוגנים באמנת האו"ם, תוך קידום כבוד הדדי ודו-קיום הרמוני בין מדינות ותוך תמיכה נמרצת בזכותם של עמים להגדרה עצמית. ג'מייקה תומכת בצורה בלתי מעורערת בהפסקת אש מיידית, הגברת הגישה לסיוע הומניטרי לתושבי עזה ושחרור החטופים הישראלים", הוסיפה.
בנציגות הפלסטינית לאו"ם בירכו על ההכרזה של ג'מייקה. סוכנות הידיעות הפלסטינית וואפא מסרה כי משרד החוץ הפלסטיני בירך אף הוא על החלטת ג’מייקה להכיר במדינת פלסטין ולכבד את זכויות העם הפלסטיני לחיות בכבוד ובחירות במדינתם העצמאית שבירתה ירושלים.
עוד בנושא: https://zoha.org.il/128847/
]]>מבקריו של מיליי ציינו אתמול ש"אין כסף להשכלה הגבוהה, אבל ישנם משאבים רבים עבור מטוסי קרב מיושנים שאיש אינו חפץ בהם". מדובר על רכישת 16 מטוסי אף-16 אמריקאים ישנים שבידי חיל האוויר הדני בהוצאה של כ-600 מיליון דולר, עליה החליטה ממשלת מיליי לפני מספר שבועות.
אל המחאות ההמוניות שנערכו אתמול הצטרפו ראשי האיגודים המקצועיים, מפלגות האופוזיציה והשמאל, ביניהן המפלגות הקומוניסטית והקומוניסטית המהפכנית. יצוין שחרף צו שפרסמה השרה לביטחון פנים, פטריסיה בולריץ', לפיו כל החוסם רחוב או כביש בעת הפגנת מחאה דינו שלוש שנות מאסר וקנס כספי גבוה, אמש המשטרה לא התערבה בנעשה ברחובות הערים. בחודשיים האחרונים יחידות משטרה ומשמר הגבול תקפו לעיתים קרובות הפגנות של עובדים, מובטלים וסטודנטים בערים הגדולות ואף הוטלו קנסות כבדים על המארגנים.
זו הפעם השלישית בה נערכים המצעדים ההמוניים ברחבי ארגנטינה מאז החל כהונתו של מיליי בדצמבר האחרון. קדמו לו מצעד ה-24 בינואר נגד חבילה צעדים ניאו-ליברליים ואנטי-דמוקרטיים (שטרם חוקקו בגלל ההתנגדות החריפה בפרלמנט) וב-24 במרס, יום השנה להפיכה הצבאית העקובה מדם ב-1976. זאת, לאחר שממשלתו של הנשיא מיליי הציתה מחדש את המחאה נגד הדיקטטורה הצבאית ששלטה בארגנטינה כשהיא העלתה ספק לגבי מספר הנרצחים והנעדרים בעת כהונתה, תוך שהיא מחפשת להגדיל את סמכות הכוחות המזוינים כדי להתמודד עם סוגיות של ביטחון פנים.
באירוע עם ותיקי מלחמת איי מלווינס, בה ארגנטינה הפסידה לבריטניה ב-1982, מיליי התפרץ על מה שלדבריו הייתה המדיניות של הממשלות הקודמות – "הטרדה והשפלה של הצבא". "הזמן הזה נגמר. יהיה להם הכבוד שנמנעה מהם מזמן", הדגיש. דבריו באירוע הזיכרון למלחמה באיים הארגנטינים שנכבשו בידי בריטניה במאה ה-19 הגיעו לאחר שממשלתו פרסמה לאחרונה סרט תיעודי קצר המטיל ספק במספר של 30,000 הנעדרים, שלפי דוחות ארגוני זכויות האדם, נרצחו תחת שלטון החונטה הצבאית.
בקרוב צפויים מבחנים נוספים לממשלת מיליי הימנית. ביום רביעי הקרוב, ה-1 במאי, האיגודים המקצועיים ומפלגות השמאל קוראים לקיים "יום מאבק כלל-ארצי" נגד הממשלה ולציון יום העובד הבינלאומי. זאת, לקראת שביתה כללית הצפויה ב-13 במאי. תהיה זו השביתה הכללית השנייה בעת ממשלתו של מיליי.
עוד בנושא: https://zoha.org.il/128325
]]>הסדר נערך אמש במאהל המחאה שהוקם על ידי מתנגדי המלחמה בתוך קמפוס לפני כשבוע. מעצרם של 108 במאהל ביום חמישי האחרון לא הפחית מעוצמת המחאה, הוא הוקם מחדש וסטודנטים רבים נוספים הצטרפו. על פי ה"ניו יורק טיימס", זו הפעם הראשונה מאז מחאות הסטודנטים ההמוניות נגד מלחמת וייטנאם ב-1968 בה המשטרה פורצת אל הקמפוס ועוצרת סטודנטים.
בעקבות מעצרי המפגינים שהקימו מאהל באוניברסיטת קולומביה, שהודיעה בינתיים על מעבר למתכונת של לימודים מרחוק, סטודנטים הקימו מאהלים נוספים באוניברסיטת מישיגן ובמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס. באוניברסיטת הרווארד, שגם בשטחה התקיימו מחאות, הודיעה ההנהלה על סגירת חלקים מהקמפוס. כמו כן, עשרות מפגינים נגד המלחמה נעצרו אתמול באוניברסיטאות ניו יורק וייל. המפגינים באוניברסיטת ייל שבקונטיקט חסמו את התנועה סביב הקמפוס וקראו להנהלת המוסד להימנע מקשריה עם חברות שמוכרות נשק לישראל.
בעיתונות האמריקאית והישראלית דווח על "תקריות אנטישמיות" במהלך המחאות נגד המלחמה באוניברסיטת קולומביה. ההנהלה שללה אתמול את אישורי הכניסה של פרופ' שי דוידאי, מרצה ישראלי בבית הספר לעסקים שהתבטא רבות נגד המפגינים כשהיה בדרכו למחות במאהל שהקימו. דוידאי מתח ביקורת קשה גם על נשיאת האוניברסיטה בכמה הזדמנויות, כינה אותה "פחדנית" וקרא להדחתה. רב האוניברסיטה, אלי בוכלר, שיגר ביום ראשון מכתב לסטודנטים היהודים לקרא להם שלא להגיע לקמפוס עד להודעה חדשה.
עוד בנושא: https://zoha.org.il/128847/
]]>ההתארגנות בפולקסווגן היא תקדימית, כי פעילות האיגוד מתרכזת מאז שנות ה-30 של המאה שעברה בצפון המדינה, בעיר דטרויט, בה פעלו בעבר רוב מפעלי המכוניות והמשאיות. בדרום לעומת זאת, כוחם של האיגודים דל יותר וזו הסיבה לפיה מאז שנות ה-80 הוקמו שם מפעלים הרכב החדשים, לרוב בבעלות גרמנית או יפנית.
נשיא האיגוד שון פיין מסר לחבריו כי היעד הבא הוא התארגנות העובדים במפעלי מרצדס בטוסקלוסה, מדינת אלבמה. הבחירות בקרב העובדים בשאלה האם להצטרף לאיגוד יתחילו ב-13 במאי. האיגוד האשים את יצרנית הרכב הגרמנית בהפרת חוקי העבודה בארה"ב ובגרמניה באמצעות טקטיקות אגרסיביות לשבירת איגודים.
עוד מסר פיין שבכוונת האיגוד לייצג כ-150 אלף עובדים במפעלי הענף שאינם מאוגדים ובהם טויוטה, הונדה, יונדאי, ניסאן, סובארו, מאזדה, מרצדס, ב.מ.וו ווולוו, יחד עם מפעלים המופעלים על ידי יצרניות הרכב החשמלי טסלה, ריביאן ולוסיד.
עוד על הצטרפות עובדי פולקסווגן לאיגוד (באנגלית):
עוד בנושא: https://zoha.org.il/125011
]]>בישראל ובממשל ביידן ניסו ללא הצלחה לפעול מאחורי הקלעים כדי להכשיל את ההצעה ולמנוע ממנה לקבל רוב. הפלסטינים היו זקוקים לרוב של תשע מדינות בלבד. יצוין ש-137 מתוך 193 המדינות החברות האו"ם כבר הכירו באופן רשמי בפלסטין ואף תומכות הצטרפותה לארגון הבינלאומי.
זיאד אבו-עמר, שליחו של אבו-מאזן לאו"ם, שאל בדיון את ארצות הברית: "איך קבלת הבקשה הפלסטינית תפגע בסיכויים לשלום בינינו לבין ישראל?", והוסיף: "אלו שמנסים לשבש את קבלת חברותנו באו"ם לא עוזרים לקידום השלום במזרח התיכון". הוא ציין כי חברות באו"ם אינה מהווה תחליף למגעים ושיח עמוק בנושא פתרון שתי המדינות, אך עם זאת, "קבלת הבקשה תעניק לעם הפלסטיני תקווה לחיים הוגנים ועצמאיים".
לאחר הדיון, מסר הנציג האמריקאי: "שלום באזור יכול להגיע רק כתוצאה מפתרון שתי המדינות. חמאס שולט בעזה שהיא חלק מהמדינה הפלסטינית העתידית, לכן הצבענו נגד ההחלטה. ההצבעה שלנו אינה התנגדות למדינה פלסטינית אלא הדגשה כי היא תקרה רק כתוצאה ממשא ומתן ישיר בין הצדדים".
ח"כ עופר כסיף (חד"ש) תקף את הווטו שהיטל הממשל על ההכרה בפלסטין ומסר "היום יותר ברור מתמיד: ארה"ב איננה חלק מהפתרון – היא חלק מהבעיה, אם לא ה-בעיה. מעודד מאד הקונצנזוס הרחב שהיה במועצת הביטחון – 12 מדינות מתוך 15, בעד קבלת פלסטין כמדינה חברה באו"ם, לצד שתי נמנעות והתנגדות של ארה"ב בלבד. הכרה עכשיו!".
יצוין שמזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש אמר אתמול בדיון בדרג שרי חוץ שנערך במועצת הביטחון: "המזרח התיכון נמצא על סף תהום. חלה הסלמה חסרת תקדים בימים האחרונים. חישוב מוטעה אחד, טעות או חוסר תקשורת יכולה להוביל לסכסוך אזורי מלא. הגיע הזמן לאיפוק מירבי. סיום הלחימה בעזה יוביל להפחתת המתחים בכל האזור. יש להכיר בתפקיד של הרשות הפלסטינית בעזה וחזרתה לממשל שם בזמן ההולם. המטרה היא פתרון שתי המדינות, עם ירושלים כבירה משותפת. זהו סיום לכיבוש והקמה של מדינה פלסטינית ריבונית עם עזה כחלק אינטגרלי ולקהילה הבין לאומית יש אחריות מוסרית להשגת היעד".
עוד בנושא: https://zoha.org.il/128828/
]]>ב"וושינגטון פוסט" דווח היום שמספר עובדים נעצרו בשעות הערב, ולפי נציגה של המוחים מדובר על תשעה עובדים בשני האתרים. דוברת מטעם גוגל מסרה לעיתון ש"הפרעה פיזית לעובדים אחרים ומניעת גישה למתקני החברה היא הפרה ברורה של מדיניות החברה".
עובדי גוגל, הן במשרדי החברה בניו יורק והן בקליפורניה, פתחו בשביתת מחאה נגד הסכם שנחתם עם ממשלת ישראל. מדובר בפרויקט נימבוס להעברת המחשוב הממשלתי לענן שתקציבו כ-4 מיליארד שקל, בו זכו גוגל ואמזון, שהתחייבו להקים חוות שרתים בארץ ולספק שירותי ענן לממשלה ולגופים נוספים לתקופה של שבע שנים עם אפשרות להארכות נוספות עד 23 שנים במצטבר ושגם צה"ל הוא חלק ממנו.
יצוין ששכל שנמשכת המלחמה בעזה ועולה מספר קורבנותיה, כך מתעצמת המחאה נגד המלחמה בארה"ב ובייחוד הזעם כלפי ממשל ביידן המגבה את ממשלת הימין בישראל במדיניותה הנפשעת כלפי הפלסטינים. השבוע מפגינים נגד המלחמה חסמו כבישים מהירים וגשרים ואף הפגינו בשדות תעופה ברחבי ארה"ב. לפי פרשן של העיתון הקומוניסטי האמריקאי המקוון "פיפלס וולרד", על רקע המלחמה בעזה התנועה למען השלום במזרח התיכון ולמען זכויות הפלסטינים גדלה בהרבה במשך החודשים האחרונים והפכה "לגורם בעל השפעה הגדולה בסצנה הפוליטית האמריקאית".
על התעצמות המחאה ברחבי ארה"ב נגד המלחמה בעזה (באנגלית):
]]>Powerful U.S. peace movement has grown in response to Gaza genocide