גילוי דעת- המפלגה הקומוניסטית הישראלית לרגל 90 שנה למהפכת אוקטובר

לפני 90 שנה, ב-7 בנובמבר 1917, פרצה ברוסיה המהפכה הסוציאליסטית הגדולה. איכרים ופועלים מרחבי רוסיה, בהנהגתה של המפלגה הקומוניסטית (הבולשביקית), השתלטו באופן מאורגן ויעיל על מרכזי השלטון הרוסי, במטרה להנהיג במדינה משטר חדש – משטר סוציאליסטי. תביעותיהם היו לניהול דמוקרטי של המדינה, לחלוקה צודקת של הקרקעות לאיכרים, להגברת השיוויון בין האזרחים, לתנאי עבודה נאותים, להפסקת המלחמה הגדולה (מלחמת העולם הראשונה), להשכנת שלום בין העמים, ולכינונה של חברה ללא ניצול של אדם בידי אדם.
המהפכה ביטאה הבנה, שבמאה העשרים אין להשאיר עוד את השינוי הסוציאליסטי לעתיד הרחוק, אלא יש לממשו בהווה. המהפכה ביטאה גם הבנה, ששינוי החברה לא יתרחש מאליו, אלא הוא דורש התארגנות ופעולה פוליטית נחושה ליצירה של שינויים מהפכניים – שינויים בעומק ההסדרים החברתיים והכלכליים הקיימים.
במהלך חודשים ספורים, הצליחו מועצות האיכרים והפועלים להפוך על פיהם את סדרי המשטר הישן, וזאת למרות נסיונות מקומיים ובינלאומיים בלתי-פוסקים לחתור תחת השגי המהפכה. קרקעות חולקו מחדש לאיכרים, רוסיה פרשה מהמלחמה, מפעלים הועברו לשליטת עובדיהם, שעות העבודה קוצרו, המשכורות הוגדלו, הבנקים הולאמו, והוקם משטר המבוסס על התארגנויות דמוקרטיות מקומיות (מועצות, "סובייטים") ואסיפת נציגים של המועצות האלה. הוקמה ממשלתה המהפכנית הראשונה של רוסיה, כשבראשה לנין, מנהיג הבולשביקים.
השנים הראשונות שלאחר המהפכה היו שנים של אתגר גדול למשטר החדש. המהפכה גבתה מחיר כבד מבעלי האחוזות הגדולות, מאילי ההון המקומיים והזרים, וממערכת חברתית שלמה, שהתפרנסה מניצול עבודתם של האיכרים והפועלים. המהפכה ניתקה באחת את ההסדרים הבינלאומיים, שהצאר, בקשריו עם אנגליה וצרפת, היה מחוייב בהם. המהפיכה גם הראתה, שאי- הצדק החברתי  אינו מחוייב המציאות. המהפיכה הדגימה בפני העובדים בעולם, כי בהתארגנות נכונה ובשילוב כוחות, באפשרותם לשפר באופן ממשי גם את חייהם שלהם. האיום על משטרי הניצול היה ברור. הכוחות הכלכליים והפוליטיים העצומים האלה ניהלו בשנים הראשונות שלאחר המהפכה, מאבק חריף נגד המשטר החדש: מבפנים – במלחמת אזרחים במימון זר, ומבחוץ – בפלישה של צבאות 14 מדינות ובלחץ כלכלי בינלאומי.
תוך כדי מאבק האדירים להבטיח את הישרדות המשטר החדש, הצליחו הקומוניסטים במהלך השנים לשקם את ארצם לאחר החורבן, שהמיטה מלחמת העולם הראשונה. הם הצליחו להצעיד את כלכלת רוסיה המפגרת לעידן של תיעוש ומדע מתקדמים, והצליחו לאחות את הקרעים שיצר שלטון הצאר בין העמים השונים. ברית- המועצות, למרות התנאים הקשים, הגיעה להישגים חברתיים גדולים בתחומי החינוך וההשכלה הגבוהה, הבריאות, הרווחה, מעמד האישה, העבודה, הדיור והמדע. לברית-המועצות הייתה תרומה מכרעת בניצחון על הנאציזם והפשיזם במלחמת העולם השניה, ותרומה גם בהצלתם של היהודים וקורבנות הנאצים האחרים. ברית- המועצות תמכה לאורך השנים גם במאבקי השחרור הלאומי של עמים רבים בעולם, ובין היתר תמכה בביטול המנדט הבריטי בארץ ובהקמתן של שתי מדינות עצמאיות לשני העמים בארץ.
אמת, ברית-המועצות ידעה גם כישלונות וחולשות איומים. אנו, במפלגה הקומוניסטית הישראלית, איננו מתעלמים  מכך. שנות מלחמת האזרחים כפו על המשטר המתבסס להתגונן, גם באמצעים אלימים, מפני הכוחות הזרים והאנטי-מהפכניים. בהמשך, לאחר פטירת לנין (1924), כונן סטאלין בברית המועצות שיטה שהיתה זרה לערכים הקומוניסטיים, תוך פגיעה קשה בדמוקרטיה, פשעים ועיוותים, שרירות והתרחבות עצומה של הבירוקרטיה. כך נוצר מחדש והעמיק הניכור שבין העובדים לבין המדינה ומקומות העבודה. גם לאחר ימיו של סטאלין, ולאחר הוקעת דרכו, לא עלה בידי ההנהגה הסובייטית לבצע את השינוי הדרוש לכינון מערכת דמוקרטית מתקדמת. הצטברות הבעיות הובילה למשבר, אשר יחד עם הלחצים החיצוניים ומחדלי המנהיגים, הוביל לקריסת המשטרים בברית-המועצות ובמזרח- אירופה. בעיקבות הקריסה, הוקם במדינות אלה קפיטליזם אכזרי במיוחד, המתאפיין בפערים כלכליים אדירים בין עניים לעשירים; חזרו האבטלה והעוני ותנאי הקיום הירודים של חלקים נרחבים באוכלוסייה; מערכות הדיור, הבריאות והחינוך מדרדרות, וזאת לצד התעשרות נפשעת של מעטים, ששדדו את אוצרות המדינה.
—–
בעקבות התמוטטות ברית-המועצות ומשטרי מזרח- אירופה, יש מי שמנסה לשכנע אותנו, שאי-אפשר לשנות את העולם, או שאי-אפשר לשנותו באופן מהפכני. איננו מסכימים עם העמדה הזאת. במציאות המאה העשרים ואחת ברור לנו לחלוטין: המצב החברתי הקיים בעולם –  פערים כלכליים-חברתיים איומים, מצוקה, עוני, מלחמות, מיסחור היחסים האנושיים, הרס רשת הביטחון הסוציאלי, חורבן סביבתי – המצב הנורא הזה מחייב שינוי מהפכני. מהניסיון ההיסטורי של המאה העשרים למדנו, שצריך לעשות את השינוי המהפכני הזה באופן טוב יותר, באופן שיאריך ימים, באופן דמוקרטי.
איננו מסתכלים לאחור בנוסטלגיה או בגעגועים – אנו מביטים קדימה. מהפיכת אוקטובר באה להתמודד עם בעיות קשות ואמיתיות: עוני, פערים חברתיים, הידרדרות של תנאי העבודה, מלחמות בלתי פוסקות. רבות מהבעיות האלה עדיין איתנו. הקפיטליזם לא מציע להן כל תשובה. לבעיות העבר מצטרפים איומים חדשים ובעיות חדשות.
איננו מביטים בנוסטלגיה אל העבר,  אל המאה ה-20: השינוי המהפכני, שאנחנו מנסים להוביל, צריך להתקיים בתנאים של המאה ה-21, נגד האויבים של המאה ה-21, ובכלים שהעידן הנוכחי מעמיד לרשותנו במאבק הזה. אנו מביטים אל העתיד בתקווה.
את שנת ה-90 למהפכת אוקטובר, מקדישה המפלגה הקומוניסטית הישראלית ללימוד ההיסטוריה של המהפכה, לקיום דיונים ציבוריים בנושא, אבל גם ללימוד ההווה, האתגרים שהוא מציב בפנינו והאפשרויות לעולם טוב יותר, שגלומות בו.
אנו מאמינים שעולם חדש, המבטל את הניצול של אדם בידי אדם, את המלחמות ואת כל סוגי הדיכוי, אמנם אפשרי. עולם כזה יהפוך מציאות, אם נלמד מהנסיון ההיסטורי, אם נתארגן באופן יעיל ונבון, אם נגלה נחישות ואורך רוח, אם נדע לשלב את כוחות העובדים, פעילי הסביבה והשלום, תנועות הנשים וכלל קורבנות הניצול והדיכוי.