באיזשהו שלב זה ייגמר. היום או מחר או בעוד שבוע או בעוד 18 שנים, כמו במלחמת לבנון הראשונה. ואחרי שכל זה ייגמר, יקרו כאן הדברים שקורים בסוף כל מלחמה:

1. יתחיל סבב של האשמות בין הצבא לבין הממשלה, ובין השרים לבין עצמם. אחרי שתושג הפסקת אש, הם יתחילו להאשים זה את זה בתקשורת בכך שישראל סבלה חודש של רקטות ועשרות חיילים הרוגים, ולא יצא מזה כלום.

2. הציבור יהיה מאוכזב מתוצאות המלחמה. חיילים ומילואימניקים יחזרו הביתה ויספרו על מחדלים ונגמ"שים לא ממוגנים וטעויות והרוגים ופצועים. רוב הציבור לא יראה בזה תוצאה מתבקשת של מלחמה, אלא של אופן ניהול מלחמה. כתוצאה ממריבות הפוליטיקאים ומחוסר הנחת של הציבור, תוקם ועדת חקירה ממלכתית.

3. כמו ועדות חקירה קודמות, גם זו לא תגיד שום דבר חשוב. ועדת אגרנט כתבה שצריך למנות יועץ לענייני מודיעין, ועדת וינוגרד כתבה שצריך לחזק את המועצה לביטחון לאומי. גם ועדת החקירה החדשה תנסה לומר משהו לא מאוד מעניין על תהליך קבלת ההחלטות בישראל. איש בוועדת החקירה לא יאמר שהכישלון האמיתי הוא שבשנים שקדמו למלחמה, לא היה ניסיון אמיתי להגיע להסכם שלום עם ההנהגה הפלסטינית.

4. ועדת החקירה תכתוב דברים שיביאו לנפילתם של נתניהו ויעלון. או שלא יביאו לנפילתם. או שאולי.

5. ביום הזיכרון בעוד שמונה שנים, לאיש מאלה שנשלחו להילחם עכשיו בעזה לא יהיה איכפת מהקריירה הפוליטית של נתניהו ויעלון. כמו שאיש מאלה שלחמו בקיץ 2006 לא זוכר היום את חילופי ההאשמות בין אולמרט לבין פרץ אחרי מלחמת לבנון השנייה. את ההלוויות כן זוכרים.

6. בלי קשר להחלטות ועדת החקירה, הליברמנים והבנטים יאמרו שהבעיה היא שהצבא לא נשלח לכבוש את כל עזה. הם לא יצרפו לאמירות האלה הבהרה לגבי האופן בו הם מעוניינים לנהל בעצמם את בתי הספר והביוב בעזה, ולא יציינו כמה הרוגים הם מוכנים לספוג בשביל התענוג הזה.

7. ארגון ימני כלשהו ימצא מיליונר יהודי-אמריקאי שיתרום לו כסף, במטרה להשחיר את שמו של ארגון שמאל כלשהו, אשר קיבל בעצמו כסף ממיליונר יהודי-אמריקאי אחר, כדי לכתוב דו"חות על מה שקורה בעזה. הקמפיין של ארגון הימין יטען בתוקף ש-1,800 הרוגים פלסטינים וחצי מיליון עקורים פנימיים בעזה הם ביטוי לריסון ולאיפוק, ויאשים את ארגון השמאל, אשר איש בממשלה לא מביא בחשבון, באחריות ל-"איפוק" שהפגין הצבא. מסיבה כלשהי, יהיו אנשים שישתכנעו מזה.

8. הממשלה תמשיך להגדיר את המלחמה בתור "מבצע", כדי לחמוק מתשלום פיצויים לאזרחים ישראלים שנהרס להם הבית או שהעסק שלהם ספג הפסדים. התקציבים החברתיים יקוצצו כדי להגדיל את תקציב משרד הביטחון.

9. כשזה יקרה, חלק מהאנשים שצעדו איתנו במחאה החברתית אבל תמכו במלחמה – יתפכחו. אבל אז נהיה במצב אחר לגמרי. ברחבת הסינמטק בחיפה, שם הקמנו בקיץ 2011 את מאהל המחאה החברתית, התבצע לפני פחות מחודש ניסיון לינץ' באנשים, משום שדיברו ביניהם ערבית. ברחובות בהם צעקנו "העם דורש צדק חברתי", נצעקה לפני כחודש הקריאה "מוות לערבים". מזה יהיה קשה מאוד להשתקם, אבל אין ברירה אלא להשתקם.

אור שי

הרשימה מתפרסמת בגיליון השבוע של "זו הדרך"