משרד הבריאות בעזה מסר בצהריים (רביעי) כי שמונה בני אדם נהרגו ו־29 נפצעו בתקיפות צה"ל ביממה האחרונה. שישה חודשים חלפו מאז ההכרזה על הפסקת האש בעזה, אך הסבל הכבד של תושבי הרצועה נמשך. הפצצות אוויריות, הפגזות ארטילריות וירי נמשכים. לפחות 40 פלסטינים נהרגו בידי ישראל מאז תחילת אפריל. לפי משרד הבריאות הפלסטיני, מאז ההכרזה על הפסקת האש ב-11 באוקטובר נהרגו ברצועה 765 פלסטינים ו־2,140 נפצעו. יצוין שמאז תחילת המלחמה נהרגו ברצועה 72,344 בני אדם, ו־172,242 נפצעו.
בין ההרוגים האחרונים היו רתאג' רהאן, תלמידה בכיתה ג', שנהרגה ביום חמישי שעבר כשחיילים פתחו באש על מחנה האוהלים הצפוף בבית לאהיא בו שכן בית הספר שלה. יום קודם לכן נהרג בעיר עזה מוחמד ושאח, עיתונאי אל-ג'זירה. בעקבות מותו פרסמה ישראל הצהרה לפיה ההרוג היה פעיל חמאס. ושאח הוא העיתונאי הפלסטיני ה-294 שהרגה ישראל מאז 7 באוקטובר 2023, בהתאם לנתוני נציבות זכויות האדם של האו"ם.
"הדפוס הבלתי-פוסק של מעשי ההרג משקף זלזול בחיי הפלסטינים", אמר נציב זכויות האדם של האו"ם, וולקר טורק. "בעשרת הימים האחרונים, פלסטינים עדיין נהרגים ונפצעים במה שנותר מבתיהם, במחסות ובאוהלים של משפחות עקורות, ברחובות, בדרכים, בכלי רכב, במרפאה ובכיתה", הוסיף. כוחות הצבא ממשיכים להרוג פלסטינים בשל קירבתם לקו הצהוב – הקו בו התייצבו כוחות הכיבוש בעקבות הפסקת האש, שלעתים כלל אינו מסומן בשטח. "פגיעה באזרחים שאינם לוקחים חלק בלחימה היא פשע מלחמה, ללא קשר לקרבתם לקו המגע", הדגיש טורק.
סבלם של הפלסטינים מוחרף בשל המגבלות החמורות שהטילה ישראל על כניסת סיוע הומניטרי לרצועה והרס של תשתיות אזרחיות. הסחורה שנכנסת לעזה רחוקה מלספק את צרכי האוכלוסייה, ולרוב תושבי הרצועה עדיין אין גישה לכמויות מספיקות של מים ומזון. לפחות 1.7 מיליון בני אדם עדיין חיים במחנות עקורים, ורבים מהם חיים באוהלים החשופים לאיתני הטבע וללא גישה לתשתיות או לשירותים חיוניים. מאז תחילת המתקפה האמריקאית-ישראלית על איראן המצב הדרדר אף יותר. בשבועיים הראשונים של חודש מרס, פחתה כניסת המשאיות לעזה ב-80% והמחירים של מוצרי הבסיס הרקיעו שחקים. מעברי הגבול נסגרים לעתים קרובות והפינויים הרפואיים אל מחוץ לרצועה נעצרו.
ההכרזות הגרנדיוזיות של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בדבר "מועצת השלום", שבחסותה הוקמה ממשלה טכנוקרטית לניהול עזה, הניבו מעט מאוד שינויים בשטח. למרות הכרזות חוזרות ונשנות של חמאס כי הארגון מוכן למסור את השלטון ברצועה לידי הממשלה הטכנוקרטית, חבריה עדיין ספונים בבית מלון בקהיר. יתר על כן, לפי דיווח ב"רויטרס", מתוך 17 מיליארד דולר שהבטיחו המדינות החברות במועצת השלום לממשלת הטכנוקרטים לצורך שיקום עזה, התקבלו בפועל פחות ממיליארד דולר. לפי הערכות של מוסדות בינלאומיים, שיקום הרצועה צפוי לעלות כ-70 מיליארד דולר.
נראה כי לארה"ב ולממשלת ישראל לא ממש בוער לשנות את המצב בעזה. מבחינתן, כל עוד אין לחץ על ישראל וחמאס שומר על הפסקת האש – שיקום עזה יכול לחכות, וגם הפלסטינים יכולים להמשיך להיהרג. בדומה לגישה בה החזיק הימין הישראלי לפני השבעה באוקטובר, את הסכסוך אפשר לנהל; אפשר להתעלם ממיליוני פלסטינים החיים תחת כיבוש, בתנאי מצוקה קשים. ואם וכאשר המצוקה בעזה תתפרץ שוב בגל נוסף של אלימות – אפשר פשוט לדכא אותו בעוד אלימות.
מדיניות זו כבר נחלה כישלון קטסטרופלי, ואסור לאפשר לה להמשך. גם בעת מתקפה על איראן ולבנון, אסור לשכוח את עזה – חיוני לקדם פתרון מדיני והומניטרי כולל לשיקום הרצועה ולהבטחת החיים של תושביה ואיכותם. בשלב הראשון יש להבטיח באופן מיידי הפסקת אש אמיתית, מוחלטת ויציבה בכל שטח הרצועה, תחת פיקוח של האו"ם, ולהבטיח כניסה בלתי-מוגבלת של סיוע הומניטרי. בשלב השני, במקביל למאמצי השיקום בעזה, יש להגיע להסדר קבע להקמת מדינה פלסטינית עצמאית בצד ישראל. רק שלום צודק ימנע את ההסלמה הבאה ויאפשר לשני העמים חיים בביטחון ובשגשוג.
עוד בנושא: https://zoha.org.il/144756
