החוליה הקובעת בשרשרת
לפני 70 שנה, בסוף יוני ובתחילת יולי 1952, נערכה הוועידה ה-12 של המפלגה הקומוניסטית הישראלית. לציון מועד זה מובאים להלן קטעים מהדו"ח הארגוני שהגיש לוועידה תופיק טובי, מזכיר המפלגה, שריכז אז את פעילותה הארגונית נוסף לכהונתו כחבר הכנסת.
הפעילות בקרב הנשים
אין להשלים עם המספר המועט של הנשים המאורגנות בשורות מפלגתנו מבין האוכלוסייה הערבית והעולים החדשים. זה נובע במידה רבה ממצבה הסוציאלי המפגר של האישה בקרב חלקים אלה של האוכלוסייה. יש להשקיע מאמצים מיוחדים כדי לעזור למספר גדול יותר של הנשים למצוא את דרכן למק"י.
תופיק טובי מפיץ את העיתון "אל-אתיחאד" ברחובות ואדי ניסנאס, חיפה, בשנות ה-50 (צילום: אוסף תמונות של המוזיאון הפלסטיני)
יש מספר של חברים אחראים המתייחסים בזלזול לעבודה בקרב הנשים… קיימים מוסדות מפלגתיים וועדים מקומיים אשר מעולם לא העריכו את חשיבות הדיון על עבודה בין ציבור הנשים ולא העמידו אפילו בעיה זו על סדר יומם.
הכרחי שמוסדות המפלגה לכל דרגותיהם יתעניינו בשטח חשוב זה של פעולה מפלגתית. על כל מוסד מפלגתי למנות אחראי מבין חבריו לשטח זה ולארגן את הפעולה בין ציבור הנשים. יש להתעניין בשיטתיות בעבודת חברותינו הפעילות באנד"י [בהמשך – תנועת הנשים הדמוקרטיות בישראל – תנד"י] ולהחיש להן את מלוא העזרה ולהעריך את פעולתן כפעולה מפלגתית בעלת חשיבות מיוחדת.
לא להסתגר
יש חברים בקאדר המדריך אצלנו, במיוחד בקאדר המחוזי והמקומי, אשר אינם מעריכים ואינם מרגישים את חשיבות פעולתם הם בין ההמונים. הם מתחמקים מלמלא תפקידים בארגונים ציבוריים מסוימים, במועצות פועלים או אגודות מקצועיות באמתלה של עומס עבודה מפלגתית.
זוהי גישה צרת אופק. מנהיג מפלגתי אינו יכול לחנך את חברי המפלגה ולהנהיג את המוני העובדים, מבלי שבעצמו יהיה מנהיג של המוני העם, אהוב עליהם, קרוב אליהם, קשור בהם ופועל באחד מארגוניהם, המדריך את ההמונים ולומד מהם.
כאשר חברים מסוימים מסתגרים בין קירות המוסד המפלגתי בו הם עובדים, נוצרת במהלך מחשבתם צרות אופק, פסימיות ואי-אמון בהמוני העם. הלימוד של המרקסיזם-לניניזם, בד בבד עם הקשר עם ההמונים והנהגת ההמונים, הם מקור החיים המהפכניים, מעיין ממנו אפשר לשאוב כוח והתלהבות. יש חברים בקאדר המדריך, אשר אינם יודעים לתפוס את החוליה הקובעת בשרשרת. הם משקיעים מאמצים רבים, אך לא בדברים החשובים ביותר, ועל כן מאמציהם במקרים שונים הם מאמצי שווא ואינם נושאים פרי למפלגה.
יש חברים שאינם יודעים כיצד לנצל באופן רציונלי ביותר את זמנם. יש אשר רצים כל היום מסניף אחד למשנהו, מאוטו אחד לשני, או יושבים כל היום מאחורי השולחן עד שעה מאוחרת בלילה. אבל כאשר מסכמים את תוצאות עבודתם החודשית הרי הפוריות של עבודתם מועטה ביותר… לכן בהירות המטרה והתפקיד הוא אחד התנאים החשובים ביותר.
להסתדרות לוחמת
המאבק למען הגנת האינטרסים של מעמד הפועלים פירושו מאבק למען אחדות מעמד הפועלים, אחדות כל הפועלים בעלי השקפות פוליטיות שונות, בלי הבדל לאום ודת, אחדות הבנויה על בסיס האינטרסים המשותפים נגד האויב המשותף.
הגברת המלחמה המעמדית וכן המאבק לאחדות מעמד הפועלים פירושם מאבק בלתי נרתע נגד ההנהגה המפא"יית הבוגדת בהסתדרות ובסקציות השונות, המשרתת את האימפריאליזם והבורגנות הגדולה ואויבת האינטרסים של מעמד הפועלים. פירושו של דבר, הוקעת הנהגה זו ובידודה על ידי הורדת המסווה מפניה, הרחקתה מעמדות הנהגת האגודות המקצועיות והחלפתה בהנהגה דמוקרטית-מתקדמת שתשרת את עניין מעמד הפועלים.
הנהגת מפא"י בולמת בכל הדרכים את המלחמה המעמדית, שוברת שביתות, מסכסכת בין הפועלים ומונעת את אחדותם האינטרנאציונליסטית. באותו זמן עצמו פועלת הנהגת מפא"י למען הגבלת החירויות של הפעולה המקצועית ומנסה להפוך את ההסתדרות יותר ויותר למכשיר של דיכוי ולחץ בידי הממשלה נגד המוני העם.
הנהגה זו מתחלחלת מפני כל קומוניסט חדש בוועד פועלים או במועצת אגודה. לכן היא עושה הכל כדי להרחיק את הקומוניסטים בכוח מעמדות הנהגה במקומות עבודה, באגודות מקצועיות, במוסדות ההסתדרות, מבלי להתחשב בתקנות ההסתדרות (כפי שקרה באגודת פועלי הבנין הכללית ובאגודת פועלי העץ בירושלים). מצב זה מחייב אותנו להגביר את מאבקנו למען הדמוקרטיה בתוך ההסתדרות נגד הבירוקרטיזם של הנהגת מפא"י. למערכה זו למען הסתדרות כללית ולוחמת קוראים אנו את הפועלים בלי הבדל השתייכות מפלגתית.
תמר גוז'נסקי
