נשיא צ'ילה הנבחר, גבריאל בוריק בן 35, יהיה עם כניסתו לתפקיד במארס הקרוב הצעיר ביותר בתולדות המדינה והציג בסוף השבוע את ממשלתו החדשה. בוריק זעזע את הממסד הפוליטי הבורגני בצ'ילה כשהגיע ליומו הראשון כחבר קונגרס ב–2014 כשהוא לבוש במעיל גשם וללא עניבה. בסוף השבוע עשה זאת שוב: הציג את ממשלתו, ללא עניבה, בכניסה למוזיאון לטבע בבירה סנטיאגו.
נשיא צ'ילה החדש, גבריאל בוריק מציג את ממשלתו, ביום שישי האחרון, בכניסה למוזיאון לטבע בבירה סנטיאגו (צילום: אל סיגלו)
ממשלת צ'ילה החדשה תהיה ממשלה צעירה, גילם הממוצע של השרים הוא 49. תהיה זו גם ממשלה ובה רוב השרים יהיו שרות: 14 נשים לעומת עשרה גברים. כמו כן, לראשונה מאז הפלת הנשיא הסוציאליסטי סלבדור איינדה בהפיכה העקובה מדם בספטמבר 1973 יכהנו בה שרים קומוניסטים. בממשלה החדשה שלושה שרים קומוניסטים, שני שרים סוציאליסטים, שרים מהתנועה הסביבתית, פעילים בתנועות המחאה והשמאל ואישים עצמאיים.
בין השרים החדשים בולטת נכדתו של הנשיא איינדה, הרופאה הווטרינרית מאיה איידנה, שנולדה בקובה בעת שמשפחתה התגוררה באי הסוציאליסטי במהלך הדיקטטורה הצבאית. איינדה תהיה מופקדת על משרד ההגנה. פעילה סטודנטיאלית לשעבר ועמיתה של בוריק למחאה, חברת הפרלמנט הקומוניסטית קמילה ואייחו תהיה השרה האחראית על פעילות הממשלה ועל הקשר עם החברה והפרלמנט. שרת העבודה והרווחה של הממשלה החדשה אף היא קומוניסטית: עו"ד ז'נט חרה-רומן, בעבר יו"ר איגוד עובדי רשות המסים. שר קומוניסטי נוסף הוא אחד מראשי האוניברסיטה הלאומית של צ'ילה, הביולוג ד"ר פלביו סלאזר שעימוד בראש משרד המדע.
על פי החוקה, אין בצ'ילה סגן נשיא אבל במקרה של היעדרות או נבצרות של הנשיא, שר הפנים הופך לממלא מוקמו. שרת הפנים החדשה היא ד"ר איסקיה סיצ'ס, שעמדה בראש ארגון הרופאים ושהתפטרה מתפקידה כדי להצטרף למערכת הבחירות של השמאל. סיצ'ס הייתה חברה בנוער הקומוניסטי ופעילה בהתאחדות הסטודנטים הארצית. כמו כן, פעילה סטודנטיאלית לשעבר, ד"ר חולייטה ברודסקי מונתה לשרת התרבות.
בעת הצגת ממשלתו שב בוריק והבטיח לחסל את מורשתה הדיקטטורה הצבאי העקובה מדם בצ'ילה, בעת הגנרל אוגוסטו פינושה עלה לשלטון בעקבות הפיכה צבאית אלימה ב-1973, ושנותיו בשלטון היו גדושות בדיווחים על שחיתות ודיכוי, כולל עינויים והוצאה להורג בלא משפט.
הנשיא החדש נולד בפונטה ארנס שבפטגוניה ב-11 בפברואר 1986, למשפחה ממעמד העובדים. אביו וסבו עבדו בתעשיית הנפט במחוז מגאיאנס. המשפחה היא נצר למהגרים מקרואטיה שהגיעו לצ'ילה בסוף המאה ה-19. לבוריק שני אחים צעירים ולמד בבית ספר פרטי במחוז, שבו נהגו לדון באופן ביקורתי בשלטונו של פינושה, מה שהיה אז נדיר למדי. בגלל פעילותו הפוליטית במחאת ההמונית לא סיים את לימודי המשפטים.
מאז נפילת הדיקטטורה הצבאית לפני כ-30 שנה, השלטון בצ'ילה עבר בין שתי קואליציות של מפלגות בורגניות, אך בוריק אינו משתייך לאף אחת מהן. הוא זכה בבחירות לנשיאות שנערכו בדצמבר האחרון עם 55% מהקולות — 11% יותר ממועמד הימין הקיצוני — ועמם גם במנדט לשנות את המדינה בהתאם להבטחותיו. אלה כוללות מעבר מפנסיה פרטית לציבורית, הגדלת ההשקעה הציבורית בחינוך ובבריאות והקמת מערכת רווחה שתקל על נטל הטיפול בילדים ובזקנים שבו נושאות בעיקר הנשים. בוריק התחייב להשיב קרקעות לקהילות ילידיות ולתמוך בגישה בלתי מוגבלת להפלות.
עוד בנושא:
בעקבות תוצאות הבחירות בצ'ילה: שנת מבחן לשמאל באמריקה הלטינית
