5,510 בני אדם מתו מוות מוקדם בשנת 2023 בשל חשיפה לזיהום אוויר בישראל, כך פרסמה יעל געתון באתר "שקוף" בעקבות דוח חדש של המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות. הדוח מתייחס לשנים 2015 ועד 2023 שבהן מתו מדי שנה בין 4,641 ל-6,166 בני אדם בשל חשיפה למזהמים שונים. לשם השוואה, בשנת 2024 נהרגו בישראל 436 בני אדם בתאונות דרכים ובשנת 2023 נהרגו 358.
למרות המספרים הגבוהים, בארגוני הסביבה טוענים כי מדובר בהערכות חסר בשל מדידה חלקית של מזהמים. במשרד להגנת הסביבה מודים כי קיים קושי להעריך את התמותה שגורמים מזהמים אופייניים אחרים. כמו כן טוענים כי הפער בין שנת 2019 לממצאים בדוח, הוא בשל עדכון ערכי המדידה. עוד עולה כי עיקר הנפגעים הם קבוצות הגילאים המבוגרות יותר, וכמעט בכל קבוצות הגיל התמותה גבוהה יותר בקרב גברים.
"נתונים אלו מצביעים על הנטל אשר מהווה זיהום האוויר על המשק בישראל", כתבו עורכי הדוח, ד"ר אילן לוי, מאגף מניעת זיהום אוויר ואסבסט במשרד להגנת הסביבה, וד"ר איזבלה קרקיס, מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית במשרד הבריאות. "החשיפה לזיהום אוויר גורמת להשפעות בריאותיות שונות ובראשן תמותה מוקדמת, תחלואה עודפת, אשפוזים, אובדן ימי עבודה ולידות מוקדמות. לצד השפעות אלה, לזיהום אוויר מיוחסות מגוון השפעות על הסביבה ובהן פגיעה באקוסיסטמות, במגוון הביולוגי, בגידולים חקלאיים ואף במבנים", פירטו.
"זיהום האוויר אחראי לתמותה של כ-10% מתושבי ישראל", אמר פרופ' עדי וולפסון, מומחה לקיימות מהמכללה האקדמית סמי שמעון. לשיטתו, המספרים האמיתיים גבוהים משמעותית מאלה שמוצגים בדוח. "המספרים, שמראים שהתמותה העיקרית היא מחשיפה לחלקיקים נשימים, הם מספרים בחסר, כיוון שהם לא מגלמים את ההשפעה של כלל מזהמי האוויר ואת ההשפעות הסינרגטיות ביניהם", טען. "כמו כן, התוצאות לא מפולחות גאוגרפית, אך ברור שבאזורים בהם יש זיהום תחבורתי או תעשייתי גבוה גם התמותה גבוהה יותר".
עורכי הדוח ציינו כי ידוע להם שמזהמים נוספים אחראיים על תמותה, אולם לשיטתם, קיים קושי בהערכת החשיפה למזהמים אלו, בין היתר כי "לרובם המכריע אין ניטור רציף ומספר המדידות הוא קטן מידי על מנת לייצר הערכת חשיפה ברמת אמינות גבוהה לכל אוכלוסיית ישראל", כתבו בדוח. "כמו כן, ההשפעה של מזהמים אלו היא לרוב מקומית יותר מאחר שמרביתם נמדדים בריכוזים גבוהים רק בסמוך למקורות הפליטה, אם בכלל"".
יצוין שביוזמת ח"כ דב חנין (חד"ש), לפני כ-17 שנה הכנסת חוקקה את חוק אוויר נקי. מדובר בחוק מתקדם שנועד לקבוע בין היתר את גבולות הגזרה של תעשיות ורכבים מזהמים ולהסדיר באופן רשמי את האופן שבו מנוהל הזיהום במדינת ישראל. החוק מתייחס לשני ערכים של זיהום אוויר: ערכי יעד, המחמירים יותר שתואמים להמלצות ארגון הבריאות העולמי, וערכי סביבה, שהם בעצם הערכים שהחוק אוכף.
פרופסור וולפסון הסביר כי הערכים ששימשו כבסיס לחישובים בדוח הם הערכים המומלצים על ידי ארגון הבריאות העולמי ומשמשים ערכי יעד "שחריגה מהם מהווה חשש לסיכון או לפגיעה בחיי אדם, בבריאותם או באיכות חייהם של בני אדם". "אולם הערכים שמשמשים לפיקוח ואכיפה על איכות האוויר בישראל, הם ערכי סביבה – ערכים שחריגה מהם מהווה זיהום אוויר חזק או בלתי סביר, והם גבוהים הרבה יותר". במילים אחרות, הדוח משקף את תמונת המצב האמיתית של תמותה ותחלואה בישראל בשל זיהום אוויר, אולם ערכים אלה אינם נאכפים הם המלצה בלבד, סיכמה געתון.
