מגרשים 50 אלף, מכניסים 50 אלף

מאת רותי סיני. הטור פורסם באתר nrg.

 

ראש הממשלה הורה להרחיק בתוך שנה 50 אלף עובדים השוהים בישראל שלא כדין. אלה היו הכותרות ביולי 2002, בכהונתו של שרון. השבוע שבו הכותרות הללו כשממשלתו של נתניהו הורתה לסלק 30 עד 50 אלף עובדים חסרי היתר.

כדי ליישם את החלטת שרון, הוקמה ב-2002 משטרת הגירה. עם תקציבים של עשרות מיליוני שקלים, גורשו מאז כ-60 אלף שוהים שלא כדין. ובכל זאת מספר מהגרי העבודה, עם היתרים ובלי, נותר כמעט בלא שינוי – כ-250 אלף.

איך זה? פשוט. באותן שנים נכנסו באופן חוקי לחלוטין, בהזמנת ממשלת ישראל, 220 אלף עובדים שבאו לטפל בקשישים ובנכים, לעדור שדות ולקטוף פירות, לבנות בניינים ולהקפיץ אטריות. הם באו לתקופות של עד חמש שנים שבסיומן ישובו ברובם למולדתם.

מרבית העובדים שנמצאים בישראל בלא היתר נכנסו כדין. הם הפכו שוהים לא חוקיים מסיבות שונות – תוקף ההיתר פג, המעסיק פיטר אותם או נפטר ולא נמצא עבורם מעסיק חלופי, הם עזבו את מעסיקם בשל יחס קשה או סיבה אחרת ולא מצאו מעסיק חדש.

השבוע הכריזה ממשלת נתניהו על "מדיניות חדשה" לצמצום מספר העובדים הזרים. אלא שזו אינה מדיניות והיא לא חדשה. זהו אוסף צעדים, חלקם חיוביים ואחרים גרועים, שעליהם כבר החליטו ממשלות קודמות ולא ביצעו. לא רק שאין בשורה במרבית הצעדים, אלא שחלק מהדברים שנאמרו בעת הצגתה על ידי נתניהו ושר האוצר שטייניץ הם מוטעים, מטעים וגובלים בהסתה.



"הכניסה המאסיבית של עובדים זרים בלתי חוקיים בשנים האחרונות מייצרת שורה של בעיות ביטחוניות, סחר בסמים וסחר בבני אדם", אמר נתניהו. אלא שאין כניסה "מאסיבית" של עובדים בלתי חוקיים. כאמור, ממשלת ישראל הזמינה בשנים האחרונות 220 אלף עובדים בהיתר, ולא ידוע על יצירת "בעיות ביטחוניות" או פשיעה בהיקף משמעותי.

"העובדים הזרים לוקחים את מקומות העבודה מתושבי ישראל וגורמים לירידת השכר לשכר שניתן בעולם השלישי", הכריז נתניהו. לא נכון. כאמור, ממשלות ישראל הזמינו את העובדים לבצע עבודות שחלקן בוצעו בעבר על ידי ישראלים (בעיקר אזרחים ערבים).


הממשלה היא גם זו שיחד עם המעסיקים קבעה את רמות השכר. כך, למשל, הממשלה קבעה ששכר מינימום למטפל בקשיש, שנדרש לעבוד או להיות זמין 24 שעות ביום, שווה לשכר המינימום של עובד ישראלי המועסק שמונה שעות ביום. כך, למשל, הממשלה בקושי אוכפת את החוק נגד חקלאים שקיבלו היתרים להעסיק תאילנדים בשדות ומעסיקים אותם במקום זאת או בנוסף על כך בניקיון צימרים; כך, למשל, הממשלה בקושי אוכפת את החוק נגד נכים ש"מוכרים" את המטפלים שלהם לעבודות ניקיון אצל אחרים.

נתניהו ושטייניץ הבטיחו שהפחתת מספר מהגרי העבודה תפנה מקום לישראלים, במיוחד ערבים וחרדים, בבחינת "עניי עירך קודמים". איזו ציניות. מעסיקים רבים של מהגרי עבודה רוצים עבדים, לא עובדים. גם אם יגורשו כל הזרים ו-250 אלף חרדים וערבים יתפסו את מקומם, הם יישארו עניים. ככה זה כששכר המינימום אינו מצליח להעביר משפחה של חמש נפשות מעל לקו העוני.

הצעד המשמעותי ביותר המוצע בתוכנית הוא חתימת הסכמים עם מדינות המוצא של מהגרי העבודה, מהלך שישראל סירבה לבצע עד לאחרונה מחשש לפגיעה ביחסיה הדיפלומטיים עם אותן מדינות. אם אכן תמומש ההחלטה, יוקטן בצורה ניכרת התמריץ של חברות כוח אדם, מתווכים ומעסיקים להביא לכאן מספר הולך וגדל של עובדים.

ובינתיים ינסו לגרש עובדים. למה דווקא 30 עד 50 אלף? כדי לפנות מקום, כמובן, ל-30 אלף החדשים שיובאו בשנה הקרובה.