400 אלף מובטלים ומחציתם נותרו ללא דמי אבטלה; הפגיעה התעסוקתית בחברה הערבית קשה יותר

שיעור האבטלה הרחב בישראל עמד במחצית הראשונה של חודש יוני על 9.5%, שהם כ-400 אלף איש, כך פרסמה אתמול (שני) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. זאת, לאחר שבמחצית השנייה של חודש מאי נרשם שיעור אבטלה של 9.9%, שהם כ-415 אלף איש. שיעור האבטלה הרחב מורכב מאנשים שחיפשו עבודה אבל נותרו בלתי מועסקים, מעובדים שנעדרו מעבודתם בשל סיבות הקשורות לנגיף הקורונה (חל"ת) וכן ממי שפוטרו מאז תחילת משבר הקורונה במארס 2020 אך כיום אינם מחפשים עבודה.

מובטלים בשירות התעסוקה בחולון (צילום: שירות התעסוקה)

 

לפחות מחצית המובטלים נותרו ללא הכנסה בעקבות החלטת שר האוצר אביגדור ליברמן להפסיק את תשלומי דמי אבטלה של יותר מ־200 אלף מובטלים בני פחות מ־45 בשבוע שעבר. לפיכך עלייה משמעותית צפויה בבקשות לקצבת הכנסה ולקצבת נכות בחודשיים הקרובים. כך מעריכים בשירות התעסוקה. מביטוח לאומי מדווחים שמתחילת החודש כבר חלה עלייה מסוימת בתביעות לקצבת הבטחת הכנסה.

קצבת הבטחת ההכנסה היא חגורת הביטחון הכלכלית האחרונה שמציעה מדינת ישראל למובטלים. מדובר בקצבה נמוכה מאוד, פחות מ־3,000 שקל לזוג עם שני ילדים. יכולים לקבל אותה באופן מלא או חלקי רק מי שבן זוגם משתכר סכום נמוך מאוד, כך שחלק גדול מהמובטלים שבן הזוג שלהם עובד אינם זכאים. בעקבות סיום הארכות דמי האבטלה צפוי שמי שלא ימצא עבודה, יפנה לקצבה קטנה זו. אופציה אחרת למי שסובל מבעיות בריאות היא לקבל קצבת נכות של 3,500 שקל. משירות התעסוקה נמסר שבפברואר 2020 לפני הקורונה היו רשומים בשירות 60 אלף תובעי הבטחת הכנסה ובמאי 2021 היו 63 אלף. מה שמנע גידול הרבה יותר משמעותי היו הארכות דמי האבטלה.

יצוין שמדו"ח של שירות התעסוקה שפורסם הבוקר העולה כי החברה הערבית ספגה את הפגיעה התעסוקתית הקשה ביותר מהתפשטות נגיף הקורונה. לפי הדו"ח, שיעור התעסוקה בקרב ערבים באפריל 2021 היה נמוך בכ-11.7% מהשיעור בינואר ופברואר 2020. זאת, בהשוואה לשיעור התעסוקה אצל יהודים חרדים, שירד בכ-8.4% באותה תקופה ושיעור התעסוקה בקרב יהודים לא־חרדים, שירד ב-7.2%. עוד עלה מדיווחי שירות התעסוקה כי בקרב גברים, לאורך התקופה שבה התפשט הנגיף והוטלו סגרים, יהודים שאינם חרדים היו הראשונים שהצליחו לשוב לעבוד ולחרדים ולערבים לקח זמן רב יותר להשתלב בשוק העבודה.

עוד קודם למגפה שיעור התעסוקה בחברה הערבית היו נמוכים מאלה שנרשמו בחברה היהודית.  בתחילת 2020 עמד שיעור המועסקים בחברה הערבית על 41.4%, לעומת 52.9% בקרב יהודים חרדים ו-66.5% בקרב יהודים שאינם חרדים. באפריל 2021, חודשיים לאחר תום הסגר השלישי, שיעור התעסוקה של ערבים בישראל עמד על 36.6% בלבד – שיעור שינוי של 11.7%, לעומת שיעור שינוי של 8.4% אצל יהודים חרדים ושיעור שינוי של 7.2% בתעסוקה של יהודים שאינם חרדים