במסגרת החרפת הצעדים במאבקן, עזבו הבוקר (רביעי) אחיות ארבע מחלקות פנימיות – שלוש בבית החולים אסף הרופא ואחת בבית החולים תל השומר. במחלקות אלו נרשמה כמות חולים גבוהה מן התקן.

בריאיון שפורסם הבוקר ב"מעריב", אמרה יו"ר הסתדרות האחיות, אילנה כהן: "עשינו כל כך הרבה מאבקים במדינה הזו ולמדנו שעד שלא נטשנו אף אחד לא התייחס אלינו ברצינות. פעם היינו כל כך נאיביות שישבנו במשך שישה שבועות מול בית ראש הממשלה, במקום בו יושבת משפחת שליט. כולם היו כל כך נחמדים אלינו – עד שמישהו אמר לנו שככה לא נגיע לשום מקום. כל שבוע אני שולחת מכתב לראש הממשלה, שהוא גם שר הבריאות, וכולם אומרים לנו שאנחנו צודקים. אז זה שהם אומרים שאנחנו צודקות ושהם עושים מאמץ לא נותן לנו כלום. עם זה אי אפשר לטפל בחולה. את ראית פעם שרצון והשתדלות עזרו לחולה? יגיעו ימות המשיח כשזה יקרה. כשחולה צריך עזרה הוא בסוף קורא לאחות".

ש. אבל מי שנפגע מזה יותר מכל אלו הם דווקא החולים במחלקות הפנימיות שעבורן אתן נלחמות.
"אני ארכיון מהלך של מערכת הבריאות. הייתי אחות בכל רמ"ח איברי ואני שואלת האם יש זמן טוב לעשות את זה. הודענו מראש שזה מה שאנחנו הולכים לעשות ולדעתי זו תקופה שיותר קל לעשות את זה, עכשיו כשעוד קיץ, ולא בחורף כשישכבו במחלקות הפנימיות 60 חולים. עברה חצי שנה, מעט בתי חולים איישו את התקנים ולכן שם אין עיצומים. אבל המצב לא טוב. ברוב בתי החולים. לא רק שלא הגיעו מיטות חדשות, אלא סגרו עוד מחלקות פנימיות. ביחד עם התקנים החדשים שלא מולאו יש חוסר של 300 תקני אחיות רק בפנימיות. בתל השומר 41, באסף הרופא 28, בוולפסון 29, במאיר קרוב ל-30 ובסורוקה קרוב ל-40. זה רק חלק מהרשימה. במדינה מתוקנת כבר מזמן היו עושים ועדת חקירה על מה שקורה במערכת הבריאות". 

ש. מי לדעתך אשם במצב בו נמצאות המחלקות הפנימיות?
"כל אלו שבמשך שנים לא הוסיפו אפילו מיטה אחת. משרד האוצר, הבריאות ומנהלי בתי החולים. אלו שלא ידעו לשמור על החולים ולתת להם את התנאים. אבל אצלנו זה בשיטת הסמוך, שיטת כיבוי השרפות. מישהו היה צריך להבין שזה יוביל לפיצוץ. באוטובוס לא נותנים להעלות יותר נוסעים ממה שמותר אבל במחלקה פנימית כן. בושה למדינה שבשנת 2011 שוכבים חולים בצורה כזו. אני אומרת, אם החלטתם להנשים חולה אז אל תזניחו אותו. מערכת שלמה ניצלה את האחיות לעבוד בלי עוד תקנים וגרמה לכך שהחולים לא ייקבלו את הטיפול שמגיע להם. תראי לי עוד סקטור שקם ככה להיאבק – לא עבור שכר".

ש. לא מייאש אותך להמשיך להילחם בזמן שמערכת הבריאות רק הולכת ומתדרדרת?
"אומרים ש'פעם אחות תמיד אחות'. הרבה שנים מהחיים שלי נתתי למאבקים האלו, אבל אני אישה חזקה עם עקרונות ואם אני מאמינה במשהו אני אלך איתו עד הסוף. פעם כל הרופאים הכי טובים רצו לעבוד במחלקות הפנימיות, זו היתה גאווה גדולה. אבל מאז זה השתנה. כל מי שלא רצה שחולה ימות אצלו ויירשם לו בסטטיסטיקה העביר אותו למחלקה הפנימית. לקחו חולים מונשמים שצריכים לשכב בטיפול נמרץ נשימתי ושמו אותם במחלקה הפנימית כי זה יותר זול".

ש. איך זה ייגמר בסוף?
"זה לא מאבק של מנצחים ומנוצחים. מי שירוויחו מזה הם בסוף החולים. כבר היום הם מרוויחים כי זה כבר עשה את שלו ויש בתי חולים שעובדים לפי התקן. נמשיך עד שכל החולים יקבלו את הטיפול שמגיע להם".

אפרופו מאבקים, מה יש לך להגיד על מאבק הרופאים שמתנהל במקביל?
"המאבק שלנו התחיל כבר בינואר בלי קשר למאבק של הרופאים, שהוא יותר מורכב משלנו. כל המערכת הוזנחה במשך שנים וזה לגיטימי שגם הרופאים יישבתו. אני מברכת אותם ומקווה שיצליחו".