הבנקים תיאמו עמלות על חשבון הציבור במשך יותר מ-13 שנה אבל לא יתבעו אותם

 

בתום יותר משלוש שנות חקירה קבעה היום (א') הממונה על הגבלים עסקיים רונית קן כי התקיימו הסדרים כובלים בין בנק הפועלים, בנק לאומי, בנק דיסקונט, בנק המזרחי והבנק הבינלאומי והעבירו ביניהם מידע הנוגע לעמלות. הקביעה פורסמה בעקבות חקירת רשות ההגבלים העסקיים והליך שימוע בו ניתנה לבנקים אפשרות להביא את טענותיהם.

על פי קביעת הממונה, החל מראשית שנות ה-90 ועד תחילת חקירת הרשות בעניין נהגו מומחים בתחום העמלות בחמשת הבנקים להעביר ביניהם מידע לגבי עמלות שנגבות בהווה, וכן לגבי התנהלות עתידית בעניין עמלות. מידע זה, קובעת הממונה, כלל נתונים שאינם פומביים ונלקח בחשבון בעת שהבנקים קבעו את מדיניותם בתחום העמלות. "החלפת המידע איפשרה יישור קו בנושא העמלות ופגעה בהליך התחרותי בין הבנקים" נאמר על ידי הממונה. יחד עם זאת, ובניגוד לציפיות, היא לא תתבע את הנהלות הבנקים.

 

מחקירת הרשות עולה כי שני גורמים מרכזיים הדריכו את הבנקים בקביעת גובה העמלות שמשלם הציבור: מדיניות של "יישור קו" לעמלות שגובים שאר הבנקים; והמיקום היחסי של כל אחד מהם במדד יוקר העמלות שפרסם בנק ישראל. עוד עולה מדו"ח הממונה על ההגבלים העסקיים כי המידע שהועבר בין הבנקים הבהיר את מה שהיה חלקי וחסר בתעריפונים שפורסמו לשימוש הלקוחות: התעריפונים הפומביים תוארו על ידי אנשי העמלות שנחקרו ככתובים ב"סינית" ואת התעריפון כולו כ"רק מי שכותב אותו מבין". את הפערים בין המידע שבתעריפונים לבין העמלות שנגבו בפועל בחיי המעשה השלימו הבנקים בהעברות מידע שנעשו בינם לבין עצמם. המידע שהועבר סייע לבנקים במדיניות "יישור הקו" וביישום אסטרטגיית המיקום היחסי במדד יוקר העמלות שפרסם בנק ישראל.

 

הממונה קבעה כי "נוכח ממצאי החקירה ולאור כשלי התחרות הנמשכים במערכת הבנקאות בישראל, המאופיינת בריכוזיות גבוהה, חסמי כניסה למתחרים וחסמי מעבר לצרכנים – העברות המידע בין הבנקים הן הסדר כובל אסור לפי חוק ההגבלים העסקיים". הממונה הוסיפה כי "הממצאים לגבי התנהלות חמשת הבנקים הגדולים מדברים בעד עצמם. הקביעה משרתת את הציבור והכלכלה בכך שהיא מסירה לראשונה את המסך מעל העברות המידע בין הבנקים בתחום העמלות ומאפשרת באופן תקדימי לכלל הלקוחות ומשקי הבית שנפגעו כתוצאה מההסדר הכובל להשתמש בקביעה במסגרת הליך משפטי".