בתחילת השבוע שעבר, התרחש אירוע היסטורי: לראשונה בישראל, ספקים פרטיים החלו לייצר ולמכור חשמל, שלא במסגרת חברת החשמל הממלכתית. לעת עתה, היקף מכירת החשמל הוא מזערי, אבל הוא מתרכז אך ורק במגזר אחד: המפעלים הגדולים. אומנם, רוב הייצור, ההולכה ומכירת החשמל נותרו בידי חברת החשמל שבבעלות המדינה, אבל לצעד זה יש משמעות מרחיקת לכת. הוא תואם את האסטרטגיה הכלכלית של ממשלת הימין: להפריט חברות ושירותים המניבים רווח, ולהתיר בידי המדינה את החברות בהם נרשמים הפסדים.

על כוונת ההפרטה: רכבות המשא, הגז הטבעי, אספקת המים, חברת הדואר ונמלי הים החדשים המתוכננים לקום. ואילו בידי המדינה יישארו אותם תחומי הכלכלה המציגים הפסדים כספיים, או הממשיכים להתקיים הודות לסובסידיות, דוגמת רכבות הנוסעים, החשמל המסופק לבתים ולעסקים הקטנים והבינוניים, הרכבת הקלה בגוש דן, ואבטחת אסדות הגז.

בראיון לתכנית "מה בוער" בגלי צה"ל (7.7), אמר שר התחבורה, ישראל כ"ץ, כי "לקחת את המונופול הקיים של הוועדים, ולנסות להשליטו על הנמל החדש – לא יהיה". בכך, שלל כ"ץ את עמדת ועדי העובדים בנמלי הים בחיפה ובאשדוד, לפיה במקרה של הקמת נמל פרטי חדש – יהיו עובדיו מאוגדים במסגרת הוועדים הקיימים. זאת, באמצעות השאלת עובדי הנמל הקיים לנמל החדש, או באמצעות החלת ההסכם הקיבוצי הקיים על העובדים החדשים.

העובדים מתנגדים לכ"ץ נחרצות. בשיחה שקיים לאחרונה המנהיג הקומוניסט הוותיק, בנימין גונן, לשעבר חבר הנהגת ההסתדרות מטעם חד"ש, עם מאיר תורג'מן, יו"ר ועד עובדי נמל חיפה, הוא שמע מפיו התנגדות חריפה למהלכי הממשלה: "הממשלה טוענת, שדרוש נמל מים עמוקים לשם טיפול באוניות משא גדולות. אך לצורך זה ניתן לתת מענה במסגרת הנמל הקיים, באמצעות ביצוע העמקה של הנמל, ואין צורך להקים לשם כך נמל פרטי חדש. לכן, מטרת התכנית בדבר הקמת נמל חדש היא ברורה – היא נועדה להביא לחיסול העבודה המאורגנת בנמלי הים, ולהחלשת ועדי העובדים".

כ"ץ מבטיח לתאגידים הזרים – שסביר מאוד שיהיו אמריקאיים – למנוע הסכם קיבוצי המשותף לכלל עובדי הנמלים. הוא לא מנסה להסתיר, שמטרת מדיניות הממשלה היא העברת הנמלים לחברות זרות: "יש התעניינות של חברות בינלאומיות בהפיכת ישראל למרכז לוגיסטי. במקרה כזה, נפח הפעילות יגדל ויש פוטנציאל לשני נמלים". צעד זה דומה למהלך אותו רקח ישראל כ"ץ ברכבת – בתמיכת יו"ר ההסתדרות, עופר עיני – שם פוצלה רכבת ישראל לשני תאגידים נפרדים: חברת רכבות הנוסעים, שהיא חברה מפסידה ובבעלות הממשלה, וחברת פרטית של רכבות המשא, שתהיה רווחית ובבעלות תאגידים זרים.

על מנת להגשים את היעד של מדינת הפרטה, יהיה צורך במדינת משטרה. הממשלה תצטרך להגדיר את מאבקם המעמדי של העובדים בתור מעשה פלילי, למשל – באמצעות צמצום זכות השביתה. בנוסף, הממשלה מקדמת "רפורמה בשירות המדינה", שעיקרה – ביטול הביטחון התעסוקתי של עובדי המדינה, כצעד לקראת הפיכתם לעובדים בגופים המופרטים. כך, ממשלת הימין משלימה את המהלך: מוסרת את השירותים הציבוריים לידיים פרטיות, יחד עם עובדים ללא ביטחון תעסוקתי וללא הסכם קיבוצי.

המאמר פורסם בגיליון השבוע של "זו הדרך":

http://maki.org.il/http://maki.org.il/images/stories/zo/2011/G28_2013.pdf