"העיר אום אל-פחם, בה אני חי, צורפה למדינת ישראל בשנת 1949 לפי הסכמי רודוס", סיפר ח"כ עפו אגבריה, בעת שנימק את הצעת אי-האמון בממשלה שהגישה סיעת חד"ש בשבוע שעבר (24.6), והוסיף: "באותן שנים, היו 140,000 דונם של אדמות ברשות תושבי הכפר, בו חיו 3,000 נפשות. ואילו כיום, באום אל-פחם חיים 50,000 בני אדם, אך ברשות הכפר רק כ-23,000 דונם".

לדברי ח"כ אגבריה, אותה תופעה פוקדת גם את שאר היישובים הערביים: האוכלוסייה גדלה, אבל שטח השיפוט הולך וקטן. "איפה יוכלו תושבי הכפרים והיישובים הערביים לחיות ולבנות? ואיך יוכלו יישוביהם להתרחב?", שאל. ח"כ אגבריה ציין, כי תכניות המיתאר ליישובים הערביים מתעכבות זמן רב, לעיתים 30-20 שנים, ועד שהן מאושרות הן עשויות שלא לענות לצרכים, שהשתנו בחלוף השנים.