במסיבת עיתונאים שקיימו אמש שר האוצר, יאיר לפיד, ויו"ר ההסתדרות, עופר עיני נמסר כי הוחלט לדחות את תוספת השכר של עובדי המדינה שהייתה אמורה להיכנס לתוקפה בחודש יוני השנה. מנגד, "ההסתדרות לא תוותר על תביעות עתידיות שכן משא ומתן על הסכם שכר חדש" ייחל כבר בחודש יולי 2014 ובו תוכל ההסתדרות, לדבריה, להעלות דרישות בגין השנים 2013 ו-2014. תמורת ויתור על מיליארד וחצי שקל מכספי העובדים, קיבל עיני הבטחה מעורפלת למימוש הסכם עובדי קבלן שנחתם לפני כשנה וחצי ושהאוצר מסרב בעקשנות לממשו. כהרגלו, שוב מכר עיני את העובדים תמורת הבטחות מעורפלות.

ביום ג' הוצגה הטיוטה הסופית של תקציב המדינה לשנים 2013-2014, וכן חוק ההסדרים, כאשר באוצר מקווים לצמצם את הגירעון על ידי הטלה והעלאה של שורה של מסים, ביטול הטבות וסובסידיות וכן קיצוץ במשרדי הממשלה. מדיניות המכוונת כולה נגד השכירים (שעיני אמור לייצג) ומשפחותיהם.

תכנית הקיצוצים והגזרות מחולקת לשתי קטגוריות: הגדלת ההכנסות ממיסוי מחד וצמצום הוצאות המדינה מאידך. בכל הקשור להגדלת ההכנסות, מתכוון האוצר להעלות את מס ההכנסה בשיעור של 1.5% לכל מדרגות המס. באוצר מעריכים שצעד זה לבדו יכניס לקופת המדינה ארבעה מיליארד שקלים בשנה; כמו כן, תבוטל נקודת זיכוי במס ההכנסה לאקדמאים (צפי להכנסה של 200 מיליון שקלים בשנה). בנוסף, בצעד שירגיש כל ישראלי ובייחוד העניים, יועלה ב-1% מס הערך המוסף (המע"מ) – מס הנלקח בכל עסקה במשק – והוא יעמוד על 18% כאשר באוצר מעריכים שצעד זה יכניס 4.6 מיליארד שקלים בשנה לתקציב המדינה. בעוד שהציבור נדרש לשלם כמעט עשרה מיליארד שקלים (העלאת מס ההכנסה והמע"מ), מס החברות יועלה באחוז ל-26%, צעד זה צפוי להכניס למדינה 630 מיליון שקלים בשנה.

תנופת התארגנות ובגידתו של עיני

קיים קשר הדוק בין חלוקת ההכנסות בקפיטליזם לבין התארגנות עובדים, בין הנכונות של ארגוני העובדים לצאת לשדה המערכה של המאבק המעמדי לבין יכולתם להשיג תוצאות. בשנים האחרונות, קבוצות עובדים גדולות, בינוניות וקטנות קמו והתארגנו. כך היה לפני המחאה החברתית ההמונית בקיץ 2011, וביתר שאת גם אחריה. אך מי שאמור להנהיג את העובדים במערכתם המעמדית, דווקא נרדם בשמירה. וזאת, במקרה הטוב.

במציאות יו"ר ההסתדרות עיני, ממפלגת העבודה, פועל בהתמדה למען האינטרסים של המעסיקים. האיומים כלפי העובדים גוברים (אותן "גזירות" מפורסמות), והממשלה אף מאיימת לאסור שביתות במקומות עבודה בהם ארגוני העובדים חזקים במיוחד. בהפגנות האחד במאי שנערכו בשבוע שעבר ברחבי הארץ, מפגינים ודוברים דרשו מראשי ההסתדרות לגלות עמדה לוחמנית ועקבית הרבה יותר. גם חברי חד"ש, השותפים לאופוזיציה בהסתדרות קראו לראשיה לקבוע תאריך לשביתה כללית בהקדם.

אין זה סוד שממשלת הימין ניסתה למנוע הכרזה על סכסוך עבודה כללי במשק. ב-29.4, בשעות הלילה, נפגשו שר האוצר עם יו"ר ההסתדרות. בתום הפגישה דיווחו הצדדים כי "הושגה התקדמות במגעים", ובישיבת הנהגת ההסתדרות שנערכה יממה לאחר מכן, כלל לא נידונה הכרזה על סכסוך עבודה, אף שדיון כזה תוכנן. לדברי אחד משרי הליכוד, "בתוכנית של לפיד יש גזירות רבות, ועיני עומד ממול. הרושם הוא שעיני מחפש דרך הידברות עם האוצר ועם לפיד, כי הוא מבין שזה לא פשוט להשבית את כל המשק. יתר-על-כן, אין הוא בטוח כיצד יגיב הציבור, וייתכן והממשלה תחוקק חוק אשר ימנע שביתות של שירותים חיוניים" ("כלכליסט". 1.5).

הרופאים סבורים אחרת

לעומת העמדה הרופסת של עיני המוכן תמיד לוויתורים על חשבון העובדים ולמען המעסיקים, ההסתדרות הרפואית הגיבה אחרת, והכריזה על סכסוך עבודה של הרופאים במגזר הציבורי (30.4). הסיבה להכרזת הסכסוך היא חוסר הנכונות של האוצר להתחייב לקיים במלואו את ההסכם עם הרופאים, ולא לפגוע בזכויותיהם. לדברי הרופאים, נעשתה פנייה לממונה על השכר באוצר, אולם זו לא נענתה. "לא נאפשר פגיעה בהסכם הרופאים", מסר יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר ליאוניד אידלמן, והוסיף: "אנו דורשים שלא יינקטו צעדים חד-צדדיים בידי המעסיקים, ומצפים שהממונה על השכר – שחובתו לשמור על יחסי העבודה ועל ההסכמים הקיבוציים – ימנע כל פגיעה בתנאי עבודת הרופאים ויפעל במהירות לפתרון המחלוקות".

עוד אמר ד"ר אידלמן, כי "חוק ההסדרים במתכונתו הנוכחית, פוגע בבריאות האזרחים ובמערכת הבריאות כולה. לא נוכל לשתוק ביודענו שבסוף הדרך ייפגעו האדם החולה והאדם העובד. לבריאות אזרחי ישראל אי-אפשר להתייחס כאל 'עמודי אקסל', שאיתם קל לשחק במשרדים בחלונות הגבוהים. כל חסכון בבריאות יעלה ביוקר, ואנשים ישלמו בבריאות ולא במספרים. לא נשב מנגד עת מדינת ישראל פועלת בנחישות לפגוע במערכת הבריאות. כל פגיעה בהישגי ההסכם תהווה פגיעה ברפואה הציבורית".