בנימין גונן: יש גבול – חייבים לסגת מהשטחים

אמש, ערב יום העצמאות, בכיכר על שם אמיל גרינצווייג שמול משרד ראש הממשלה בירושלים, קיימה תנועת "יש גבול", זו הפעם ה-16, את טקס הדלקת המשואות האלטרנטיבי, המתקיים במקביל לטקס הממלכתי הרשמי. בין אלה שהוזמנו להדליק משואה, היה בנימין גונן, מוותיקי הנהגות מק"י וחד"ש, שהקדיש את המשואה שהדליק לסרבני הכיבוש. להלן דבריו בטקס:

 

כתבה באתר "האפינגטון פוסט" עם נתן בלנק (צילום מסך)

 

"אני, בנימין גונן – קומוניסט, פעיל חברתי, חבר לשעבר בהנהגת ההסתדרות – מדליק משואה זו לכבוד נתן בלנק, עומר סעד וכל חבריהם, סרבני הכיבוש, האומרים באופן ברור: יש גבול! חייבים לסגת מהשטחים הכבושים! גבול השלום המוכר בעולם בין שתי המדינות – מדינת ישראל ומדינת פלסטין שתקום בצידה – הוא גבול ה-4 ביוני 1967, הקו הירוק. נחוצות לא רק שתי מדינות, אלא גם שתי בירות בירושלים: ירושלים המערבית – בירת ישראל, וירושלים המזרחית – בירת המדינה הפלסטינית. גבולות הביטחון לא יושגו על ידי חומות, מטוסים וטנקים, אלא באמצעות הכרה הדדית וחתימת הסכמים.

 

"כפי שכתב המשורר הגרמני ברטולט ברכט, עוד ב-1938:

 

גֶּנֶרָל, הַטַּנְק שֶׁלְּךָ הוּא רֶכֶב חָזָק,

הוּא רוֹמֵס אֶת הַיַּעַר, הוּא מוֹחֵץ מֵאָה אֲנָשִׁים.

אֲבָל יֵשׁ לוֹ חִסָּרוֹן אֶחָד:

הוּא זָקוּק לְנַהָג.

 

גֶּנֶרָל, הַמַּפְצִיץ שֶׁלְּךָ חָזָק.

הוּא טָס מַהֵר מִן הַסּוּפָה, הוּא עוֹמֵס יוֹתֵר מִפִּיל.

אֲבָל יֵשׁ לוֹ חִסָּרוֹן אֶחָד:

הוּא זָקוּק לִמְכוֹנַאי.

 

גֶּנֶרָל, הָאָדָם שָׁמִישׁ מְאוֹד.

הוּא יוֹדֵעַ לָטוּס, הוּא יוֹדֵעַ לִרְצֹחַ.

אֲבָל יֵשׁ לוֹ חִסָּרוֹן אֶחָד:

הוּא יוֹדֵעַ לַחְשֹׁב.

 

"ואתם, סרבני הכיבוש, יודעים לחשוב! ואתם אומרים: די לשנאה ולגזענות! די למציאות בה 1.75 מיליון אזרחים ישראלים חיים מתחת לקו העוני, וביניהם – 870 אלף ילדים ואלפי ניצולי שואה! כסף לרווחה, לבריאות ולהשכלה – ולא לתקציבי מלחמה!"

 

פעיל חד"ש נוסף, חבר מועצת העיר ת"א-יפו מטעם עיר לכולנו, שרון לוזון, אף הוא הדליק אחת המשואות. לוזון נמנה עם ראשי כוח לעובדים. בדברו אל המאות שהתכנסו, אמר לוזון "הן עיר לכולנו והן כוח לעובדים היו ממבשרי המהפכה החברתית הגדולה שאת ראשיתה המפוארת ראינו בקיץ 2011, ושתי המסגרות המשיכו, ממשיכות ותמשכנה להיות קטרים מובילים, לצד מסגרות אחרות בדרך לצדק חברתי, שוויון אמיתי, חברה אזרחית, דאגה לחלש, לאחר, למדוכא, למנוצל ולמנושל… או בשתי המילים הלקוחות משילוב שמות שתי המסגרות בהן אני פועל: אני מאחל – כחוח לכולנו".

 

עוד הדליקו אמש משואות: נתן בלנק (סרבן כיבוש), חנה בר"ג (יש דין ומחסום-וואצ'), איבון דויטש (המעברה וקואליציית נשים לשלום), עירית גל (בימאית דוקומנטרית), שמעון לוי (במאי תיאטרון ופעיל חברתי), רעות מור (פעילת שלום), מוריאל רוטמן (סרבן כיבוש) וצביה שפירא (פעילת שלום) ינגנו וילוו את הטקס: דני אמיר, שרון עזריה וערן רייס. מנחה הטקס, ד"ר ישי מנוחין, מסר שמחר (יום ד') עומד להתייצב שוב בבקו"ם הסרבן בלנק שריצה יותר מ-130 יום מעצר בכלא הצבאי בגלל סירובו לשרת את הכיבוש.

 

עוד בנושא:

http://live.huffingtonpost.com/r/segment/8th-jail-term-for-israel-army-dodger-natan-blanc/515b53f502a76037d50000f9