נניח לרגע שנשיא ונצואלה המנוח, הוגו צ'אבס, היה מטיל מס של 60% על כל חשבון בנק שבו יותר מ-100 אלף יורו. קרי: השתלטות ללא תקדים על כספים של גמלאים, חוסכים לדירה, עסקים קטנים ובינוניים. נניח שהם היו נדרשים להפריש למדינה חלק לא מבוטל מכספם לרווחת הכלל. ברור שלמחרת היו זועקות כותרות העיתונות בארה"ב ובאירופה: "גזל!", ומוסיפות גינוי חריף לצעדיו הכלכליים של "צ'אבס הבולשביק". אך הצעד הקיצוני הזה לא התרחש בוונצואלה.

במהלך חג הפסח האחרון ("חג החירות"), ממשלת קפריסין הטילה מס של עד 60% על פיקדונות בבנקים שבהם יותר מ-100 אלף יורו. אך, המס הוטל לא למען רווחת תושבי האי – אלא לחילוץ הבנקים מהמשבר. המדינה הקפיטליסטית הקפריסאית הפקיעה כספים של חוסכים לטובת מתי מעט בהוראת האיחוד האירופאי וקרן המטבע הבינלאומית. תכתיב חד-משמעי זה הוא פרי של "חבילת חילוץ" בדמות הלוואות לזמן ארוך – בדומה להלוואות שניתנו ליוון מאז פרוץ המשבר הקפיטליסטי באירופה ב-2008. אלא שעד כה במקום להציל את המשק היווני ואת החברה, הן גרמו רק להעמקת המשבר… ולגידול תשלומי החוב ותשלומי פירעון ההלוואות שנלקחו.

אך במקרה של קפריסין לא נרשמו גינויים. להיפך, העיתונים במערב שיבחו את "האחריות" שגילו הנשיא וממשלתו הימנית. ואכן גילה הנשיא השמרני, ניקוס אנסטסיאדס, אחריות ראויה לציון בכל הקשור בכספיהם של בני משפחתו וידידיו הקפיטליסטים. כעת הוא נמצא תחת ביקורת צולבת בעקבות פרסום ידיעות בעיתונות הקומוניסטית המקומית, לפיהן חברה המנוהלת בידי בן משפחתו הוציאה את פיקדונותיה הבנקאיים מהאי לפני תוכנית החילוץ, שבמסגרתה הקפיאו את כל החשבונות בבנקים לפני המיסוי. תחנת טלוויזיה מקומית פרסמה רשימה של יותר מ-100 בעלי הון, שכספם הועבר אל מחוץ למדינה לפני עסקת החילוץ עם האיחוד האירופי וקרן המטבע, שכתוצאה ממנה יפסידו בעלי החשבונות עשרות אחוזים מכספם. לפי הדיווח, חברת לוטסיוס ובניו, שלה שותף חתנו של הנשיא, העבירה 21 מיליון יורו מבנק לאיקי ("בנק העם"), השני בגודלו באי, בשבוע שקדם לחילוץ. לפי היומון של אק"ל – המפלגה הקומוניסטית הקפריסאית, הכסף הועבר ללונדון. ערוץ הטלוויזיה "סיגמה" פרסם שמות של 132 חברות ויחידים שהוציאו כסף מהאי בשבוע שקדם לעסקת החילוץ, והפרטים שמסר עולים בקנה אחד עם הדיווח בעיתון הקומוניסטי.

השערורייה שפרצה בעקבות הפרסום בעיתונות הקומוניסטית הובילה להתפטרותו בשבוע שעבר של מיכאל סאריס, שר האוצר של קפריסין. סאריס אמר לכתבים בניקוסיה כי התפטר בעקבות ועדה שהוקמה על מנת לחקור את הגורמים שהובילו למשבר הכלכלי בקפריסין. בעבר הוא כיהן כיו"ר בנק לאיקי, אשר נסגר כחלק מהסכם החילוץ. העיתונות המקומיות פרסמה, שלסאריס הניאו-ליברל היה חלק בקנוניה להברחת כספי בעלי ההון לחו"ל בטרם הוטל המס על ידי הממשלה, בה הוא כיהן.

לקפריסין משק קטן. חדלות הפירעון של האי לא הייתה גוררת אחריה את יתר מדינות אירופה או את גוש היורו. אבל קפריסין היא משל. קפריסין היא משל למה שניתן לצפות מממשלות ההון האירופיות, ובראש ובראשונה מממשלת גרמניה השמרנית, בעת העמקת המשבר. "כלכלה חופשית" הינה סיסמא קליטה בימים כתיקונם. בעת משבר, הממשלות הבורגניות אינן בוחלות באמצעים כדי להתערב במשק ובחברה. איך אמר בשבוע שעבר ("דה מרקר", 4.4) נשיא התאחדות התעשיינים, צביקה אורן? "צריכה להיות התערבות שלא מאפשרת לכלכלה החופשית לשחק את משחקה. אנחנו לא צריכים להיות הצדיקים היחידים באזור".