המערכת הפוליטית הגיעה לשפל מאוד גדול – כיום היא לא נותנת מענה לצורך בדיון על הדברים החשובים שעומדים על סדר היום. אנחנו נמצאים בעיצומה של תקופה עם שאלות כל כך גדולות, מלחמה נגד איראן, תקציב המדינה שלא מספרים לנו עליו, או השאלות שעולות בעקבות האמירות של מספר בכירים לשעבר בצמרת הביטחונית, על התנהלות מאוד מסוכנת של ממשלת נתניהו הנוכחית. לתומי חשבתי, שבתקופה כזאת הבחירות ייראו כמו אירוע דרמטי. במקום זה אנחנו רואים תחרות כוכב נולד בקואליציה, ובגוש מרכז-שמאל אנחנו רואים משהו שקרוב להישרדות – כל אחד זורק בוץ על השני. אולי המערכת הפוליטית פושטת רגל, אבל הציבור הישראלי נמצא במצב יותר טוב – הוא הרבה יותר נכון להקשיב.
ח"כ חנין באסיפת בחירות (צילום: חד"ש)
מצער אותי שיש כאלו שמתעלמים מהנושא הסביבתי שהוא כל כך משפיע על חיינו. סביבה זה לא מותרות, זה החיים שלנו בדיוק כמו דברים אחרים. הנושא הזה לא פשוט ולא קל, כי מדובר במאבק מאוד קשה – מאבק נגד אינטרסים, נגד בעלי הון, זאת הסיבה לכך שהנושאים האלה מצליחים להידחק, או יותר נכון מצליחים לדחוק אותם אל מחוץ לסדר היום שלנו. הרי למה למפלגה לריב עם בעלי ההון שתורמים לה לפריימריס? עוד דבר שדוחק את הנושא הסביבתי הוא שיש משהו מאוד שטחי בדיון הפוליטי בישראל – כל אחד בוחר לו נישה אחת ובה הוא מתעסק. אבל בסופו של דבר המציאות שלנו רב ממדית ואנשים צריכים לקבל תשובות במגוון של נושאים.
מרחפים מעלינו איומים ואתגרים סביבתיים מאוד גדולים. רפורמת התכנון והבנייה – אותה ממשלת נתניהו תנסה להעביר, תגרום לפגיעה בזכות של הציבור להתנגד לתוכניות מסוכנות וביכולות שלנו להגן על הסביבה והבריאות שלנו. את הרפורמה הראשונה הצלחנו במאבק מאוד קשה להפיל בכנסת, אבל המאבק עוד לא נגמר. איום אחר מאוד גדול קשור לקידוחי הנפט בים ופצלי השמן ביבשה. בתחום הזה מדינת ישראל מתנהלת על בסיס של חוק נפט מאוד מיושן ומאוד חלקי. אתגר נוסף הוא הנושא של הגז הטבעי. מצד אחד, זו כמובן ברכה שיש לנו גז, גם ברמה הסביבתית וגם ברמה הכלכלית-חברתית, אבל המטרה הטובה של קידום הגז הטבעי לא יכולה להצדיק את כל האמצעים. לכן צריך להיזהר לא לעשות טעויות של הקמת מתקני גז גדולים ומסוכנים בתוך אזורים רגישים מבחינה סביבתית או סמוך מדי לתושבים.
בחוף הכרמל נלחמים כיום בהקמת מתקן גז יבשתי. אני מציע לכם לא לוותר, להשמיע קול, להיאבק ואפילו לצעוק. הניסיון מלמד שהדברים האלה משפיעים. אומנם כרגע יש איום בבת שלמה אבל היו גם הישגים מאוד גדולים, והיו גם תכניות אחרות על הפרק בעבר – לא פחות מסוכנות. אפשר וצריך להיאבק בשיתוף פעולה ובסיוע של כוחות בתוך הכנסת ואפשר לנצח. אני מתכוון לקדם את הנושא ואני מאוד מחויב לרעיון של הקמת מתקן הקליטה בתוך הים. מכל המחקרים שמגיעים לידי אני מסיק שזו האלטרנטיבה הנכונה. האם נצליח להעביר את זה בכנסת? צריך עוד לראות. יש עוד בחירות לפנינו.
אסור לנו לחזור לגישה של תורת שלבים, לפיה קודם כל נטפל בנושא המדיני, אחר כך נטפל בנושא החברתי, ואת ענייני הסביבה נדחה לסוף. אסורה גם תורת שלבים הפוכה שתטפל קודם בנושא החברתי ואחר כך בנושא המדיני. תפיסה אמיתית של שמאל היא להתמודד עם הבעיות באופן מקבילי – הבעיות האלה קיימות ביחד בחברה שלנו. חד"ש היא תנועה סוציאליסטית. סוציאליזם מבחינתי זה להבין שצדק חברתי הוא לא רק מה שקראנו במחאה.
בישראל לא יכול להיות מצב ש-900 אלף ילדים נמצאים מתחת לקו העוני ובשנת 2012 הבנקים הרוויחו רק מעמלות 11 מיליארד ש"ח. אני רוצה שמדינת ישראל תעמיד דירות להשכרה בשכר דירה פרופורציונלי לשכר של האנשים. יש לישראל כסף לדברים האלה. 250 מיליארד שקל – זהו הערך המשוער של הגז שכבר נמצא. כשהמאגר הראשון של תמר נמצא, אמרתי שצריך להעלות את הכנסות המדינה מגז. גם בים הצפוני בנורבגיה יש גז שהרווח ממנו מנותב לפנסיה, לחינוך, לבריאות ולהשקעה בעתיד של הנורבגים. תראו מה קורה בים המלח – האחים עופר משלמים תמלוגים של 10% למדינה. זו הייתה תרנגולת זהב שמכרו אותה בנזיד עדשים. אני רוצה להחזיר את ים המלח למדינה. אני לא יודע אם אתם סוציאליסטים כמוני אבל גם אם לא, אתם צריכים לתמוך בנו, כי החברה הישראלית הלכה למקום קפיטליסטי כל כך קיצוני, ויהיה טוב אם יהיו כאן כמה סוציאליסטים משוגעים כמוני שינסו לסחוב לכיוון השני.
מי שחושב שהשלום הוא דגל שאפשר להניף אותו כשזה נוח, וכשהוא לא פופולארי לקפל ולשים במגירה, לא חי במציאות. יש לנו רק שתי אפשרויות, או שנלמד להסתדר עם השכנים שלנו, או שפשוט לא נהיה פה. אני רוצה שהילדים שלי יגדלו כאן, בארץ שאני אוהב. לכן שלום זה לא אופציה, זה הכרח לחברה הישראלית. חד"ש, לפני הרבה שנים, גיבשה תכנית שלום – כזה שצריך להיות הגון לשני העמים בארץ הזאת. העיקרון שלה הוא סיסמה בת ארבע מילים – שתי מדינות לשני עמים. אנחנו עדיין תומכים בפתרון הזה. אני לא אומר שהוא פשוט, אלא שהוא היחידי. אנחנו במרוץ נגד הזמן – למזה"ת נכנסים כלי נשק חדשים. לכן זה לא רק חיוני אלא גם דחוף להגיע לשלום. כמפלגת שלום חד"ש גם מתנגדת למלחמות ולצערי מלחמות בישראל הן עדיין לא היסטוריה. חשוב שיהיה את הקול שמנגד גם ברגעים שהתופים רועמים.
הפוליטיקה הישראלית מתנהלת בשני מסלולים – מסלול של פוליטיקה לערבים, של מפלגות ערביות שמדברות ערבית, ויש מסלול של פוליטיקה ליהודים, של מפלגות יהודיות שמדברות עברית, ולפעמים קצת רוסית. בין שני המסלולים נפערת ממש תהום. אנחנו מנסים כבר שנים להיות משהו אחר וזו שחייה נגד הזרם. כשאני רואה את הגזענות והשנאה לאחר ואת המרחק המעמיק בין שני העמים, אני אומר לעצמי שמבחינתי, הבחירה בשותפות יהודית ערבית היא הבחירה המוסרית. כשיישאלו אותי יום אחד איפה הייתי בימים המטורפים האלה, אני רוצה להיות מסוגל להגיד שהייתי יחד עם החברים הערבים וניסינו להביא לארץ הזאת משהו אחר. אולי לא נצליח, אבל לפחות נוכל להגיד שניסינו והשתדלנו במקום שכולם ויתרו. הדרישה המוסרית שלי מעצמי היא הדרישה המוסרית שלי מכם.
ח"כ דב חנין
עוד: המצע הסביבתי של חד"ש
