"זה התחיל בחודש מאי. עיריית קלנסווה הורתה לעובדי החינוך בעירייה לחתום נוכחות בכניסה וביציאה מהעבודה, בעזרת טביעת אצבע בשעון נוכחות ביומטרי", מספר ג'מיל אבו–ראס, יו"ר מרחב המשולש הדרומי בהסתדרות וחבר סיעת חד"ש בבית נבחרי ההסתדרות (בינ"ה).
"העירייה פנתה אל מנהלי בתי הספר, ואיימה: אם עובדי החינוך – המזכירות, הסייעות, השרתים – לא יתחילו להחתים נוכחות בעזרת שעון הנוכחות הביומטרי, במקום באמצעות כרטיס נוכחות, הם לא יקבלו משכורת", אמר.
ועד עובדי העירייה ביקש את התערבות אבו-ראס וההסתדרות, אשר החלו בהתכתבות ארוכה, שנמשכה חודשים. ההסתדרות הנחתה את העובדים שלא להיענות לדרישת העירייה, ורובם עמדו בלחצים, חרף העובדה שמדי חודש שלחה העירייה למנהלי בתי הספר מכתב, המאיים כי שכר העובדים יעוכב אם לא יחתמו.
לבסוף, העירייה מימשה את איומיה. כמאה עובדי חינוך, אשר סירבו לחתום בטביעת אצבע, לא קיבלו את משכורת חודש אוקטובר. בתגובה, החליטו העובדים להתחיל בשיבושים ובעיצומים, שנמשכו עשרה ימים, עד שתביעת ההסתדרות נידונה בבית הדין האזורי לעבודה בת"א. בזמן השיבושים – לא קיבלו העובדים קהל ולא ענו לטלפונים. בנוסף, הם קיימו מספר אסיפות מחאה והפגנות מול העירייה.
לדברי אבו-ראס, החשש הוא מכך שהנתונים הביומטריים הנאספים יישמרו במאגר מידע שאינו בטוח. ידועים כבר בעבר מקרים בהם מאגרים כאלה נפרצו או דלפו לאינטרנט, לדוגמא – מאגרי מידע המכילים מספרי כרטיסי אשראי.
"אין כל קשר בין הטבעת אצבע לבין השכר, אשר צריך להיות משולם בכל מקרה. אין להתנות את השכר בהטבעת אצבע", קבע אבו-ראס. "הלנת השכר בלתי מתקבלת על הדעת. ואילו הדרישה להחתמת הנוכחות באמצעות טביעת אצבע פוגעת בפרטיות העובדים, ולא נקבלה".
היועצת המשפטית של מרחב המשולש הדרומי של ההסתדרות, עו"ד מור סטולר, ליוותה את העובדים במאבקם. סטולר, שהיא חברת סיעת חד"ש בבינ"ה, אמרה כי בדיון שהתקיים בבית המשפט, התחייבה העירייה כי שעון הנוכחות אינו שומר את טביעת האצבע המלאה, אלא רק מקדד שבע נקודות על-גבי האצבע, בצורה שאינה מאפשרת את שיחזור טביעת האצבע המלאה.
לדבריה, טענת העירייה מצויה כעת בבדיקה אצל מומחים של ההסתדרות, ולאחר שתתקבל חוות הדעת הטכנית – יתחדש הדיון בבית הדין.
שוחחנו על המאבק בשעון הנוכחות הביומטרי ובהלנת שכר העובדים עם עאידה ראס, יו"ר ועד עובדי עיריית קלנסווה, ועובדת סוציאלית במקצועה.
האם העובדים חששו שמא יוותרו ללא משכורת תקופת זמן ארוכה?
ידענו שאת המשכורות חייבים לשלם, וידעו גם שנגיע לבית הדין. רוב גדול מקרב העובדים לא התכופף מול האיומים של העירייה, והתעקש להמשיך במאבק נגד השעון הביומטרי. שניים מהעובדים – שהם מפרנסים יחידים למשפחות גדולות – חששו לפרנסתם, והסכימו להחתים נוכחות בטביעת אצבע, אולם היתר לא נרתעו.
כיצד הגיב הציבור בקלנסווה לעיצומים?
קיבלנו תמיכה רבה מהאנשים בקהילה, שראו כי מדובר במאבק צודק. חלק מהתושבים ניסו לתווך בינינו לבין העירייה, במטרה להגיע להסדר.
ועד ההורים ביישוב נוכח כי העיצומים של אנשי התחזוקה והשרתים גורמים להזנחה בבתי הספר. בתגובה, הכריזו ההורים על שביתה בת יום אחד בכל בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים, במחאה על מדיניות העירייה ובתמיכה במאבקם של העובדים.
אנחנו חשבנו שהעירייה תעשה שמיניות באוויר כדי לפתור את המחלוקת במשא-ומתן, עוד לפני השביתה. אבל הסתבר שגם השביתה לא הובילה עד כה להגמשת עמדותיה, ותגובתה הייתה – לגייס מפרי שביתה מחוץ לקלנסווה, אשר ניקו את בתי הספר במשך יומיים.
ציבורי עובדים אחרים, דוגמת הרופאים, לא נחלו הצלחה בבלימת שעונים ביומטריים. האם אתם אופטימיים לגבי סיכויי ההצלחה שלכם?
אנחנו יודעים שלמאבק שלנו יש אופי תקדימי, וזו אחת הסיבות מדוע אנחנו אופטימיים. אנחנו מתרגשים, אבל לא חוששים. אין לנו ספק שבתי הדין לא יתירו פגיעה בעובדים, בפרטיות שלהם ובזכויות שלהם.
אורי וולטמן
