"טובת המדינה הדריכה אותי בהחלטה על הקדמת הבחירות לכנסת" – זה היה המסר שאותו הדגיש ראש הממשלה נתניהו במסיבת העיתונאים (7.10), בנסותו לעטוף בממלכתיות את ההחלטה הלגמרי אינטרסנטית שקיבל.
נתניהו הקדים את הבחירות בהעריכו, כי צעד כזה יאפשר לו, בקלות יחסית, לשוב ולכהן עוד ארבע שנים, ולממש תוכניות שטרם ביצע. גם השיקול להיבחר מחדש עוד בטרם נבחר אובמה בשנית מילא תפקיד בהכרעתו.
בין התוכניות של נתניהו ניתן למנות, למשל, את ההתקפה על איראן, שלדבריו נדחתה לאביב הקרוב; את ההחלשה המשמעותית במעמדם של עובדי המגזר הציבורי המאוגדים; את השלמת ההפרטה של הנמלים, הרכבת, וחברת החשמל; את המשך החקיקה האנטי-דמוקרטית והגזענית.
אמון על השקפת העולם הרביזיוניסטית, נתניהו מעריך, שעוד ארבע שנים של הרחבת ההתנחלויות ושל החנקת התהליך המדיני עם הפלסטינים, ייצרו עובדה בלתי-הפיכה של שלטון ישראלי בשטחים הכבושים.
התוכניות הרות האסון האלה של נתניהו מחייבות כל אדם שמאלי, כל שוחרת שלום, כל מתנגד לגזענות, כל תומכת בצדק חברתי – לנצל את מערכת הבחירות לכנסת, כדי לבנות כוח פרלמנטרי, שיהיה בכוחו לבלום את הימין המדיני והחברתי.
"גוש חוסם"
יש מי שטוען, כי כדי להפיל את נתניהו, צריך לחזק את מפלגות המרכז. אך מפלגות כמו קדימה, יש עתיד (לפיד) והעבודה, שכבר לא לדבר על מפלגת "העצמאות" של ברק – אינן פוסלות עקרונית שותפות בקואליציה בראשות נתניהו.
לכן, התנאי לבנייתו של "גוש חוסם", שימנע את כינונה מחדש של ממשלת נתניהו-ליברמן-ישי, הוא חיזוק השמאל העקבי, שלעולם לא יצטרף לממשלת ימין או ימין-מרכז.
השביתות הממושכות של העובדים הסוציאליים והרופאים, המאבקים של עובדי "מעריב" ו"הארץ", ההתארגנות האיגוד-מקצועית של עובדי פלאפון וחברות פרטיות אחרות, ומחאת ההמונים בקיץ 2011 בתביעה לצדק חברתי – כל אלה מעידים על זרמי מאבק ומחאה חשובים, שצריכים למצוא לעצמם ביטוי פוליטי בבחירות הקרובות.
רשימת ה-99%
חד״ש, במסריה הייחודיים, במאבקיה העקרוניים, בשיתופי הפעולה שבנתה, בתמיכתה הבלתי-מסויגת במאבקי העובדים נגד הפרטה ונגד פיטורים, בהתנגדותה החד-משמעית לכל מבצע צבאי נגד איראן, בתביעתה להקמת מדינה פלסטינית בשטחים הכבושים, כולל ירושלים המזרחית – היא הכתובת לשוחרי השלום, הצדק החברתי והדמוקרטיה, יהודים וערבים.
לחד"ש יש מחויבות ערכית, פוליטית וחברתית, בהיותה השמאל העקבי היהודי-ערבי. בכל שנותיה משרתת חד"ש את ה-99%, ומתרגמת מחאה חברתית ופוליטית לשותפות יהודית-ערבית במאבק לשינוי מהותי ועמוק של החברה.
חד"ש מציעה פוליטיקה המתבססת על ערכים סוציאליסטיים, מתנגדת לקפיטליזם החזירי, ומובילה את המאבק נגד הפקרת משאבי הטבע והגז לידי הטייקונים.
בהבדל מכוחות פוליטיים הנזכרים להתנגד למלחמה רק לאחר שהסתיימה, חד"ש היא התנועה אשר אינה מתבלבלת, מעיזה להתנגד למלחמות עוד לפני שהן פורצות, ומתייצבת בשורות הראשונות של המפגינים נגדן.
גם מספסלי האופוזיציה העבירה חד"ש עשרות חוקים, וסייעה לסכל חוקים אנטי-דמוקרטיים של הימין והמרכז, והיא הסיעה מבין כל סיעות הכנסת המובילה במדדים החברתיים והסביבתיים.
תמיכה בחד"ש היא, אפוא, תמיכה בפוליטיקה שהיא לא רק ערכית ורדיקלית, אלא גם אפקטיבית ומשפיעה.