ספרד על המוקד

מאת אפרים דוידי

 

בחודש יוני האחרון נפתחה במוזיאון ארץ-ישראל בתל-אביב תערוכה מקיפה בשם "מכאן למדריד", העוסקת במתנדבים שיצאו מהארץ להילחם נגד הפאשיזם בספרד. רבבות מתנדבים מעשרות מדינות ומכל היבשות התגייסו לשורות הבריגאדות הבינלאומיות, אשר הוקמו באמצע שנות השלושים. ההכנות להקמתן החלו לאחר ההפיכה הצבאית של הגנרל הפאשיסטי פרנסיסקו פרנקו, ביולי 1936. ההפיכה הייתה תגובה לניצחונו של השמאל, בהנהגת "החזית העממית", בבחירות הכלליות שנערכו באותה שנה.

החזית העממית הורכבה ממספר מפלגות שמאל ומרכז, שהמכנה המשותף לכולן היה התמיכה ברפובליקה הספרדית, שזה מכבר נוסדה, לאחר דורות של שלטון מלוכני. בחזית העממית לקחו חלק הסוציאליסטים, הקומוניסטים, השמאל הקטלוני, לאומנים באסקים, רפובליקנים, וכוחות פוליטיים קטנים יותר.

האנרכיסטים, שהיוו מרכיב משמעותי במפה הפוליטית בספרד, באותם הימים, קראו להצביע עבור החזית העממית. זאת, בניגוד לעמדתם האידיאולוגית המסורתית בדבר החרמת הבחירות.

על פי ההערכות, כ-300 מתנדבים יצאו מהארץ – שאז נקראה פלשתינה-א"י, והייתה נתונה תחת שלטון בריטי – כדי להצטרף לשורות הבריגאדות. רובם היו יהודים, ורוב-רובם חברים או אוהדים של המפלגה הקומוניסטית, שהייתה אז במחתרת. בין המתנדבים, היו גם ערבים-פלסטינים ואף ארמנים מירושלים. יש שהגיעו לספרד ישירות מבתי הכלא הבריטיים, מעכו או מבית-לחם, ויש שגורשו מן הארץ. מאז הקמת המפלגה הקומוניסטית ועד לתום השלטון הבריטי ב-1948, מאות מתומכי המפלגה ופעיליה גורשו מהארץ בידי האימפריאליזם הבריטי, בסיועו הפעיל של הממסד הציוני.

רחל בונפיל, שאצרה את התערוכה יחד עם בתיה דונר, סיפרה במאמרה "בין האישי לציבורי", המופיע בקטלוג התערוכה, כיצד קראה את מכתביהם ויומניהם של המתנדבים לבריגאדות הבינלאומיות בספרד. בין השאר היא מצטטת מתוך מכתבו של הקומוניסט רוברט אקוויסט, אשר נפל בקרבות, המביע התלהבות מהסולידריות הבינלאומית: "צרפתים נלחמים לצד גרמנים נגד גרמנים. מרוקאים או חבשים מפקדים על יחידות בני הגזע הלבן. כושים משמשים מדריכים פוליטיים לאמריקאים". הדברים, כתבה בונפיל, "מייצגים ערכים אוניברסאליים של סולידריות ושוויון, ומתארים עולם משולל אפליה וגזענות, שבו מתגלה תודעה חברתית, אוטופית וכמעט משיחית, המתקיימת בדמותה ובזכותה של הבריגאדה הבין-לאומית".

המתנדבים מהארץ השתתפו בקרבות הרבים, הקשים והעקובים מדם, שהתנהלו על אדמת ספרד. יותר מ-150 מהם נפלו במלחמה בספרד, וכן לאחר מכן – במאבק נגד הנאצים. רבים היו למפקדים, דוגמת קפטן מרדכי מילמן, שנפל בחזית גנדוזה באוגוסט 1938 (קורות חייו ומאבקיו מופיעים בספרו של מרדכי אבי-שאול "מפקד עברי בספרד הלוחמת", שיצא לאור ב-1945).

מתנדבים אחרים המשיכו את המלחמה נגד הפאשיזם גם לאחר נפילת הרפובליקה, והיו למפקדים במחתרות האנטי-נאציות. אחד מהם, מרסל (מנדל) לנגר, היה מפקד ה"רזיסטאנס" (ההתנגדות המזוינת נגד הכובשים הנאצים ומשתפי הפעולה עמם) באזור טולוז בצרפת. לנגר הוצא להורג בידי הגסטאפו ב-1943, והוכר על ידי ממשלת צרפת כגיבור לאומי.

 

 

(המפלגה הקומוניסטית בארץ התייצבה לצד הרפובליקה בספרד, 1937)

 

יש שהתגייסו לשורות הצבא האדום, ושאר צבאות בעלות הברית, וסייעו לשחרר את אירופה. ביניהם יש כאלה, כגון זלמן זצלמן, אשר לחמו במאי 1945 ברחובות ברלין, בימיו האחרונים של המשטר הנאצי.

המתנדבים מילאו שורה ארוכה של תפקידים, וסייעו לרפובליקה הספרדית בצורות שונות, ולא רק כלוחמים בחזית. אחד מאלה שתרמו תרומה חשובה למאבק האנטי-פאשיסטי היה נג'אתי צידקי (1975-1905). צידקי היה אחד המנהיגים הקומוניסטים הראשונים שצמחו בקרב האוכלוסייה הערבית בארץ, ונשלח על-ידי המפלגה ללימודים בברה"מ עוד בשנות ה-20 של המאה שעברה. צידקי ניהל עבור הרפובליקה הספרדית את התעמולה בשפה הערבית בחזיתות השונות. בין היתר פעל כדי שמאות לוחמים צפון-אפריקאים, תושבי המושבות הספרדיות אשר לחמו במסגרת צבאו של פרנקו, יערקו מהיחידות הפאשיסטיות ויעברו להילחם לצד הרפובליקה.

במסגרת התערוכה מוקרן ברצף סרטו התיעודי של הבמאי ערן טורבינר, "מדריד לפני חניתה" (2006, 58 דקות). הסרט מספר את סיפורם של המתנדבים שיצאו מהארץ לספרד, חרף התנגדות הממסד הציוני, כדי להילחם נגד הפאשיזם.

עוד בתערוכה – מסמכים, כרזות, צילומים, סרטים, עדויות, ספרים, ראיונות עם ותיקי הבריגאדות, עלוני תעמולה, קטעי עיתונות, פריטי דואר ובולאות, מדליות ואותות. סניף ת"א של מק"י יקיים בקרוב סיור מודרך בתערוכה, כולל שיחה על מלחמת האזרחים בספרד ועל משמעותה הפוליטית במאבק נגד הפאשיזם.

במאמר שפרסם (13.7) בני מר, סגן עורך מדור תרבות וספרות בעיתון "הארץ", כתב: "צריך לשמוח בעצם קיומה של התערוכה החדשה, ובכל זאת – אפשר לתהות על קבלתם של הלוחמים הלא-ציונים הללו במוזיאון ארץ-ישראל ובציבור הישראלי בכלל. קשה להאמין שפועלם של נכדיהם הרוחניים של הלוחמים הללו, בהווה, יזכה לכבוד דומה. אין זו אלא נטייתם העצובה של בני אדם לגלות גיבורים רק בדיעבד, ואז לאמץ את היוצאים דופן, במיוחד אם הם קשורים בשואה, שכל הקשור בה עבר הלאמה" .

 

התערוכה "מכאן למדריד" תהיה פתוחה עד ה-30 באוקטובר במוזיאון ארץ ישראל (חיים לבנון 2, רמת אביב, ת"א). פרטים נוספים וצילומים: www.eretzmuseum.org.il/126