מאת תלמה דקל
מהמערבון "הצלפים" בבימויו של סרג'ו לאונה (1965) זכורה לי סצנה משעשעת: שני "ציידי ראשים", המגולמים בידי השחקנים קלינט איסטווד ולי ואן קליף, עומדים זה מול זה ברחובה של העיירה. תחילה איסטווד יורה שוב ושוב בכובעו של ואן קליף ומונע ממנו להרימו, עד שמתרוקנת מחסנית אקדחו; ואז ואן קליף עושה אותו דבר לאיסטווד, עד שגם המחסנית של אקדחו מתרוקנת.
נזכרתי בסצנה הזאת למשמע הידיעה בתקשורת (6.9), לפיה ראש הממשלה נתניהו זועם על ההדלפה, שחשפה שוב כי רוב שרי הקבינט המדיני-ביטחוני ורוב בכירי מערכת הביטחון מתנגדים לפעולה צבאית באיראן בכלל, או לפעולה ללא תיאום עם ארה"ב. הדלפה זו הדגימה פעם נוספת, כי שני מורעלי התקיפה, נתניהו וברק, נראים כמי שאינם יכולים להרים את הכובע, שההתנגדות מרחיקה מהם שוב ושוב.
השופט וינוגרד: התקיפה היא סכנה למדינה
לאישי הציבור המותחים ביקורת חריפה על התוכנית לתקיפת איראן ועל התנהלותו של נתניהו, הצטרף בשבוע שעבר ד"ר אליהו וינוגרד, אשר כיהן כנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב וכיו"ר ועדת החקירה לבדיקת הכשלים במלחמת לבנון השנייה.
בריאיון בגלי צה"ל (2.9) אמר וינוגרד: "העובדה שנתניהו מוכן ליטול אחריות על ההחלטה לא מרגיעה אותי. כל ראשי הממסד הביטחוני – כולם אומרים 'אל תתקיפו, אל תתקיפו, אל תתקיפו'. רק ברק ונתניהו מתעקשים. עם כל הסכנות הללו, אולי כדאי שנחכה? אולי בשלב מסוים האמריקאים יגידו, 'בואו נעשה משהו יחד'?".
וינוגרד התריע מפני "גשם של טילים" על העורף הישראלי, אם אכן יבחרו ברק ונתניהו לתקוף את
איראן: "אם נתקיף את איראן, יש להניח שהיא תנסה את כוחה בירי טילים על כל מיני נקודות אסטרטגיות בישראל, ויש לה את האמצעים לכך. חיזבאללה וחמאס עלולים להצטרף, ואנחנו צפויים לגשם של טילים מכל הכיוונים. אני לא יודע עד כמה העורף מוכן לכך".
וינוגרד הזהיר, כי תקיפה כזאת תהיה סכנה קיומית: "זה מסכן את כל המדינה שלנו. את כל מה שבנינו. 'לא יותר מ-500 הרוגים', אומר ברק. אנחנו סומכים עליהם? אני לא יודע מה השיקולים שלהם, זה חוסר אחריות ממדרגה ראשונה".
אשת טייס הקרב: להקשיב למתנגדים
"ידיעות אחרונות", המבטא עמדה ברורה של המערכת נגד התקיפה באיראן, הביא ב-3.9 פנייה של אשת טייס קרב, המטילה ספק בשיקול דעתו של ראש הממשלה ושל הממשלה כולה, ואשר תוהה אם הצהרות המלחמה התכופות אינן נגועות בשיקולים זרים.
כך כתבה, בין היתר: "אני שומעת על העצומה [של הח"כים והשרים של הליכוד] בעד התקיפה באיראן, שעליה חתומים כמה חברי כנסת הנואשים לקבל כותרות – ומזדעזעת. כמוני בוודאי יושבות עוד כמה נשות טייסים המבלות את הלילות בחודשים האחרונים לבד, וחושבות על יקיריהן, שהאימונים השגרתיים שלהם מקבלים משמעות יותר ויותר מפחידה…
כולי תקווה שבחדרי חדרים, בלשכת ראש הממשלה, מתקיים דיון אמיתי, נקי מאינטרסים ומשיקולים זרים. אם כי לא ברור כמה מקום נשאר בלשכה הזו, בהתחשב באגו של כל הנוכחים, להקשיב לדעתם של אנשי המטכ"ל הבכירים. אלה האחרונים, יש לומר, מתנגדים לתקיפה, למרות היכולות המתקדמות שפותחו במהלך השנים האחרונות, המאפשרות ככל הנראה תקיפה שכזו…
מה שיש לי לומר ללהקת המעודדים שצצה היום הוא שאני לא רוצה להיות אישה של גיבור מלחמה, או גיבור של תקיפה מוצלחת ככל שתהיה".
ובינתיים, בעזה
אך בעוד שנושא התקיפה באיראן מצוי במחלוקת ציבורית גוברת, "מפצים" עצמם שוחרי התקיפה בכך שיזמו מיני-מלחמה בדרום.
בשבועיים האחרונים ישנם דיווחים תכופים על תקיפות של חיל האוויר על מתקנים, מחסנים ומפקדות, וכן על אזרחים ברצועת עזה. התקיפות האלה, ובמקביל להן – ירי של רקטות קסאם מהרצועה לעבר יישובים בדרום, כבר הפילו קורבנות ברצועה.
וכך, בעוד שמצה"ל נמסר בשבוע שעבר שהופחתה רמת הכוננות למלחמה, נתניהו וברק, באמצעות תקיפות בעזה, כבר נערכים לבחירות הקרובות בפוזת המצ'ואיזם הקרבי, שכה אהובה עליהם.
על שולפי האקדחים במערבון כבר סיפרנו?
