מאת אפרים דוידי

לא רק על פני האדמה, אלא גם בשמיים יש תחרות קפיטליסטית. כך מתברר, לאחר שלאחרונה נחתם הסכם "שמיים פתוחים" בין ישראל והאיחוד האירופי. במשרד התחבורה הגדירו כ"היסטורית" את החתימה בראשי תיבות על ההסכם, לאחר משא-ומתן שנמשך יותר משלוש שנים. החתימה התאפשרה לאחר ששר התחבורה ומפריט הרכבת, ישראל כץ, החליט לאשר את ההסכם, והנחה את רשות התעופה האזרחית לחתום עליו. לדברי משרד התחבורה: "ההסכם צפוי להביא לליברליזציה בקווי התעופה בין ישראל לבין אירופה, שתאפשר הוזלה משמעותית של מחירי הטיסה ותפתח יעדי טיסה חדשים ללא הגבלה". במשרד התחבורה מעריכים, כי היישום בפועל של ההסכם יחל בתוך כמה חודשים, ויעשה באופן הדרגתי משך מספר שנים. זאת כדי "לאפשר לחברות הישראליות להיערך למבנה התחרותי החדש בענף התעופה".

ההסתדרות נגד וגם בעד

מספר ימים לאחר החתימה על ההסכם, הוכרז סכסוך עבודה בשלוש חברות התעופה המקומיות (אל-על, ארקיע וישראייר), שעובדיהן מאורגנים בהסתדרות. יו"ר איגוד עובדי התחבורה, אבי אדרי, קבע כי פתיחת התחרות בענף עשויה להביא לאסון, אם לא יינקטו שורה של צעדים רגולטורים: "לא מדובר בחיסכון של מאות שקלים למשפחה בחודש, אלא מקסימום הוזלה של 20 דולר לכרטיס טיסה, כאשר רוב האנשים לא טסים יותר מפעם בשנתיים", אמר אדרי. "אז בשביל זה כץ רוצה שהחברות הישראליות יקרסו? בשביל זה מתירים את דמן?" ("גלובס", 5.8). "אנחנו לא נגד שמיים פתוחים ותחרות בכלל, ושאף אחד לא יתבלבל בעניין הזה", הבהיר אדרי והוסיף: "כל מה שאנחנו רוצים זה תחרות הוגנת, כי אם ההסכם הנוכחי ייצא לפועל – החברות הישראליות ייבלעו בתוך רגע". בהסתדרות דורשים כי הממשלה תכניס בהסכם השמיים הפתוחים "סעיף מילוט" מיוחד, המאפשר את ביטולו גם לאחר שייכנס לתוקף. זאת במקרה שבו יוכח כי החברות הישראליות נפגעות ממנו משמעותית. גם הסוגיה האיראנית מגויסת לצורך העניין, ולאדרי אין ספק באשר למשמעות של מלחמה על שוק התעופה המקומי: "ביום שתיפול פה פצצה אחת, כל החברות הזרות יברחו מכאן. כל החברים בוועדת הכלכלה הסכימו עם זה שחייבים לשמור כאן על חברת תעופה לאומית, אסור להסתמך רק על הזרות".

 הפגנה של טייסים בהודו נגד מדיניות ה"שמיים הפתוחים" של הממשלה שנערכה ביוני האחרון (צילום: דה הינדו)

מה שהממשלה לא מגלה

בניגוד לדבריו של איש ההסתדרות, איגודים מקצועיים בענף התחבורה בעולם דווקא מתנגדים למדיניות "שמיים פתוחים", ובמיוחד לתחרות בין חברות מקומיות בארצות הפריפריה לבין חברות התעופה של המדינות הקפיטליסטיות הגדולות. לפי מחקר שערכה הפדרציה הבינלאומית של איגודי העובדים בענף התחבורה, מדיניות השמיים הפתוחים, אותה מקדמים ארה"ב והאיחוד האירופי, גרמה לסגירתן של רבות מחברות התעופה בעולם השלישי. במסווה של "פתיחת השמיים לתחרות", הביאה מדיניות זו להשתלטות של חברות תעופה אמריקאיות ואירופיות על שוק התעופה הבינלאומי. לדברי הפדרציה, דווקא בתקופות של משבר קפיטליסטי, חברות התעופה הגדולות עטות על מדינות הפריפריה, בחיפוש אחר שווקים חדשים ואחר רווחים קלים. מסתבר, כך לפי המחקר, כי עם תחילת הנהגת מדיניות השמיים הפתוחים, פועלות חברות התעופה להפחתת שכר עובדיהן, ואף לביטול ועדי עובדים והסכמים הקיבוציים – הכול בשם ה"ייעול" ו"שמירה על מקום העבודה".

מי ירוויח ומי יפסיד?

ברור שחברות התעופה הזרות תהיינה המרוויחות הגדולות מיישום הסכם "השמיים הפתוחים". ברור גם שתהיה הוזלה כלשהי במחירי הכרטיסים, שתהיה לטובתנו כצרכנים. אבל האם די בהוזלה הזו כדי שנתמוך בהסכם? מעבר להיותנו צרכנים, הצד השני של המטבע הוא – שאנחנו גם עובדים. מבלי שנעבוד ונתפרנס, כלל לא יהיה לנו כסף כדי לצרוך – לא כרטיסי טיסה לחו"ל, ולא שום דבר אחר. לכן, אין מקום לגלות אדישות כלפי אופיו של שוק העבודה בישראל. כתוצאה מההסכם בדבר "שמיים פתוחים" יפוטרו אלפי עובדים של חברות התעופה המקומיות ויהפכו מובטלים. מה יהיו ההשלכות עלינו, כאשר תגדל האבטלה? העובדים שיחליפו את המפוטרים יועסקו בחוזים אישיים, במקום בהסכם קיבוצי, ויזכו בשכר ובפנסיה נמוכים יותר ובתנאים סוציאליים ירודים. מה יהיו ההשלכות עלינו, כאשר פחות-ופחות עובדים במשק יהיו מאוגדים, ואילו ההעסקה הפוגענית והנצלנית תהפוך לנורמה? צרכנים הם גם עובדים, ולכן – טובתנו עולה בקנה אחד עם טובתם של עובדי חברות התעופה. הסולידריות המעמדית אינה רק רגש מופשט של הזדהות וסימפטיה, אלא ביטוי לאינטרס המשותף של כולנו, מול הניצול בידי ההון.

* המאמר פורסם בגיליון "זו הדרך" האחרון.