גל חדש של שביתות מטלטל את מצרים בחודשיים האחרונים, לאחר שאיש האחים המוסלמים מוחמד מורסי נבחר לנשיא. שביתות אלה פרצו, חרף חילופי השלטון שנערכו לאחרונה, בעקבות הבחירות לנשיאות. השביתות התקיימו על רקע הבחירות לפרלמנט, שתוצאותיהן בוטלו בידי החונטה הצבאית המנהלת בפועל את המדינה. הפלת משטרו של חוסני מובראכ אשתקד, המחאות ההמוניות ומערכת הבחירות – לא שמו קץ למאבק המעמדי במצרים, שרגעי שיא בולטים שלו היו שביתות עובדי הטקסטיל הארוכות ב-2006 וב-2008. עובדי הטקסטיל היו שוב אלה אשר פתחו בשביתה עם מינויו של מורסי לתפקיד. שבתו רבבות עובדים במספר מפעלי טקסטיל, שהופרטו במהלך שלטונו של מובארכ, בעיר מחאלה אל-כוברה צפונית לקהיר.

הפגנה של נהגי התחבורה הציבורית השובתים במרכז קהיר (צילום: אל אהרם)

השביתה התפשטה לאלכסנדריה ולערים נוספות, וגבתה קורבן בנפש: אחמד חוסני, פועל שהשתתף במשמרת שביתה בפתח המפעל "אל-סאמולי", ונהרג בעקבות התקפה מצד שוברי שביתה שנשכרו בידי בעלי המפעל. בעיר סואץ הפגינו אלפי עובדים המועסקים במפעל קרמיקה גדול, ובו 20 אלף עובדים, בדרישה לפטר את המנהל שמונה בעת שלטונו של מובראכ. המשטרה עשתה שימוש בכוח רב, והשוטרים ירו פצצות גז מדמיע כדי לפזר את המפגינים. שביתות קודמות התקיימו במפעל, בדרישה לתוספות שכר ונגד פגיעה בתנאי ההעסקה של העובדים. סכסוכי עבודה נוספים פרצו בחודשיים האחרונים בענפי התחבורה, התקשורת, התעופה, הבריאות, מערכת המשפט, ובקרב הפקידים במשרדי הממשלה, המחוזות והעיריות.

הדילמה של מורסי

הנשיא מורסי ניצב כעת בפני דילמה. תנועתו, תנועת "האחים המוסלמים", תמכה באופן מסורתי בקפיטליזם וגילתה עוינות רבה כלפי המאבק המעמדי. חרף העובדה שרבים מבין תומכי האחים המוסלמים לקחו חלק בשביתות ובמחאות ההמוניות שהביאו להתמוטטות המשטר הקודם, ראשי התנועה לא צידדו במאבקי העובדים ו"עלו על העגלה" של ההתקוממות העממית בשלב מאוחר יחסית. מורסי יודע היטב כי אין ביכולתה של המדיניות הניאו-ליברלית לתת מענה ולו חלקי לדרישות העובדים. יחד עם זאת, מורסי מנסה להיבדל מהמשטר הקודם, והסכים לפגוש, בצעד נדיר, את נציגיהם של עובדי הטקסטיל השובתים. זאת, לאחר שמועמד השמאל לנשיאות, עו"ד חאלד עלי, איתגר אותו והצהיר בעיתוני קהיר, כי "הנשיא החדש, כפי שעשה השלטון הקודם, מעדיף להיפגש עם אנשי עסקים". בעקבות השביתות, הודיע אחד ממקורבי הנשיא כי הוא יפעל להעלאת שכר המינימום, העומד כיום על 480 שקל, לסכום של 800 שקל "תוך לא יותר משלוש שנים". אחד מעובדי חברת החשמל בקהיר, יאסר עבד אל-חאלק, שוחח על כך עם כתב "אל אהרם" (21.7) ואמר: "מובן שזו העת להבטחות. זהו שלטון חדש. אבל אינני מאמין שאכן תינתן תוספת לשכר המינימום. מדובר בהבטחה שניתנה על רקע המשך גל השביתות".

* המאמר פורסם בגיליון השבוע של "זו הדרך".