מאת ח"כ דב חנין (חד"ש)
אנחנו היום עושים מהפכה בתחום הסביבתי, והמהפכה הזאת היא – מהפכת השקיפות הסביבתית. משמעותה של שקיפות זו היא, שכל המידע הסביבתי ייאסף, יקוטלג, ויועבר לידי הציבור באופן שיטתי על-ידי רשויות המדינה. זוהי תפיסה מודרנית של איך הניהול הסביבתי צריך להיעשות.
לשקיפות סביבתית יש שני ממדים חיוניים: המימד הראשון הוא המימד הדמוקרטי. יש לנו זכות לדעת מה נפלט לסביבה שלנו, מה נפלט לאוויר שלנו, מה מגיע למים שלנו, מה מגיע לאדמה, שבה אנו מגדלים את היבולים החקלאיים שלנו. יש לנו זכות לדעת מה מזהם את הסביבה שלנו.
המימד השני הוא המימד האופרטיבי: משעה שחוק השקיפות הסביבתית ייכנס לתוקף, תהיה לכך השפעה מעשית מרחיקת לכת על המצב הסביבתי. קודם כל, תהיה השפעה על הציבור: ציבור שער לזיהומים ולסיכונים הסביבתיים הוא ציבור מודע, שיודע להיאבק על זכויותיו, ומסוגל לפעול באופן נכון ורציונלי מול סיכונים ומול איומים.
מעבר לכך, לחוק תהיה השפעה גם על הרשויות, הן רשויות המדינה והן השלטון המקומי. הרשויות יידרשו לפעול בשקיפות כלפי הציבור, ואנחנו יודעים, כי חובת דיווח מניעה את הרשות לפעול בצורה אפקטיבית ומעשית. לבסוף, החוק ישפיע על המזהמים עצמם. אנחנו יודעים מדוגמאות מהעולם, שכאשר גורמים מזהמים יודעים כי הם פועלים במערכת שקופה, אז השקיפות עצמה משנה את התנהגותם. כאשר מפעלים יודעים, שיש מדד סביבתי לפעולתם, אשר יודע להעריך ולמדוד את הזיהומים שהם מייצרים, הם יתנהגו בצורה שקולה, זהירה ומידתית יותר.
במה שונה חוק השקיפות הסביבתית מחוק חופש המידע? חוק חופש המידע מטיל את הנטל על כתפי האזרח. זה האזרח שנדרש ללכת, לדרוש, לבקש מידע, להגיש בקשה, לשלם אגרה ולרוץ אחרי הרשויות, כדי שהרשויות יספקו לו, או לא יספקו לו, את המידע שהוא מבקש.
לעומת זאת, בחוק זה, התפיסה היא תפיסה הפוכה: במקום משיכה של מידע על-ידי הציבור, יש כאן דחיפה של מידע לאזרחים על-ידי הרשויות. זו התפיסה המודרנית, הנכונה, בנושאים סביבתיים. תפיסה כזאת קיימת במדינות אחרות, וטוב שמדינת ישראל מיישרת קו עם המדינות המתקדמות ביותר. בחוק הזה ישנם מנגנוני אכיפה מאוד אפקטיביים – הן אכיפה פלילית והן אכיפה מנהלית. אנו חוזרים ולמדים, כי מנגנוני האכיפה המנהלית, שהוכנסו לראשונה בחוק המזהם- משלם, שנחקק בכנסת הקודמת, הם מנגנונים נכונים, אפקטיביים ויעילים.
אנחנו מכניסים את המנגנונים האלה לחוקים נוספים, וטוב שכך. עם הזמן, המשרד להגנת הסביבה ישמש יותר ויותר במנגנונים האלה, ויבצע באמצעותם אכיפה שהיא גם מהירה וגם אפקטיבית.
(דברים במליאת הכנסת, 19.3, לפני ההצבעה על תיקון לחוק הגנת הסביבה, המחייב דיווח ומרשם של פליטות לסביבה. החוק עבר בקריאה שנייה ושלישית)
