יום האדמה 2011 – רלוונטי מתמיד

 

מאת עו"ד עלי חידר, מנכ"ל שותף של עמותת סיכוי – לקידום שוויון אזרחי.

 

 

הציבור הערבי ברחבי מדינת ישראל – מהכפרים הבלתי מוכרים בנגב ועד היישובים הגדולים בגליל – יציין היום את "יום האדמה", לזכר ששת האזרחים הערבים שנהרגו מאש משטרה וצבא בהפגנות נגד הפקעת שטחים על ידי המדינה ב-1976. מאז ומתמיד, היה יום האדמה אחד הימים המכוננים והמרכזיים בהבניית זהותו הלאומית של המיעוט הפלסטיני בישראל, אך נדמה שהשנה הוא חשוב ורלוונטי מתמיד; לפיכך, החליטה ועדת המעקב לענייני האוכלוסייה הערבית להכריז השנה על שביתה כללית בציבור הערבי.

 

לאורך 35 השנים האחרונות בהם מצוין יום האדמה, עמדה המצוקה המתמשכת של הציבור הערבי בישראל בנושא הדיור והקרקעות בלב המאבק. ואולם, למרות המחאה המתמשכת, אין שיפור בסוגיה זו, ובקבוצות מסוימת – דוגמת היישובים הבדואים הבלתי מוכרים בנגב – ניכר כי המדינה רק מקשיחה את יחסה. ברחבי המדינה סובלים יישובים ערבים ממחסור חריף בקרקעות לצורכי דיור, תעשייה וחקלאות – רק 3.5% מקרקעות המדינה הן בבעלות ערבית כאשר 1.5% מהן כלל לא נמצאות בשטח השיפוט של הרשויות הערביות. הגורם המרכזי לכל אלו היא העובדה שהמערכת החוקית שמסדירה את נושא הקרקעות בישראל (כגון חוק הקרן הקיימת והסוכנות היהודית) פוגעת באופן מובנה בזכויותיהם של האזרחים הערבים.

תזכורת לקברניטים: יש נורמות בינלאומיות

 

מעבר למצוקת הקרקעות המתמשכת ונחישות הציבור הערבי להיצמד לאדמתו, השנה אנו מציינים את "יום האדמה" על רקע מסע חסר תקדים של גזענות, הסתה ושנאה כלפי הציבור הערבי, בהובלת פוליטיקאים בכירים, אנשי דת ואנשי ציבור. את תוצאותיו של מסע הסתה זה ניתן לראות ביתר שאת בשבועות האחרונים בכנסת. מדי יום מאושרת שורה של חוקים שכל מטרתה פגיעה והדרה של הציבור הערבי בתוך המדינה. חוקים כגון "חוק הנכבה", "חוק ועדות הקבלה" ועוד מספר חוקי גזע שכבר נמצאים על סדר היום, מאיימים לפגוע במרקם היחסים הרגיש והעדין ביותר בחברה הישראלית ומוכיחים כי ימי מחאה כמו "יום האדמה" רלוונטיים בישראל של 2011 אף יותר משהיו בישראל של שנות השבעים.

 

באירועי יום האדמה השנה יביע הציבור הפלסטיני את מחאתו לא רק על האפליה המובנית שהוא חווה בחברה הישראלית מצד הממסד, אלא גם על הנחשול הגזעני שמאיים לפגוע בו ולהדיר אותו מהשיח הציבורי. המחאה מכוונת לא רק לממשלה ולרוב היהודי במטרה להשפיע עליהם לשנות את המדיניות – על אף הקושי הכרוך בכך, אלא גם לזירה הבינלאומית, במטרה להגביר את המודעות ברחבי העולם למצבה המידרדר של האוכלוסייה הערבית בישראל. מעבר לעוול שנגרם לציבור הערבי במסגרת מנגנוני הדיכוי והאפליה של הממשל הישראלי, על קברניטי מדינת ישראל לזכור כי הם חתומים ומחויבים לנורמות ואמנות בינלאומיות שנועדו להגן על מיעוטים במדינתם. כל עוד אלו לא יכובדו ולא יינתן שוויון אזרחי מלא לאזרחיה הערבים של המדינה, תמשיך מסורת "יום האדמה" ואף תגבר משנה לשנה.