יו"ר ועד עובדי עיריית חולון ושני חברי ועד יפוצו על ידי עיריית חולון כיוון שהושעו על ידי ראש העיר מוטי ששון שלא כדין. כך קבע שופט בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, אילן איטח, שביטל לפני ימים אחדים את השעייתם של שלושה עובדי עיריית חולון, ואף קבע כי העירייה תפצה כל אחד מהם בסך 15,000 שקל על כי השעתה אותם שלא כדין מעבודתם למשך 45 ימים.

לטענת העובדים – טענה שהתקבלה, השעייתם וההליכים המשמעתיים שננקטו כנגדם הינם צעד של ענישה שנעשה שלא כדין, אך ורק בשל השתייכותם לארגון עובדים ובשל פעילותם בארגון עובדים ועל מנת לפגוע בחופש ההתאגדות שלהם ושל עובדי העירייה. כך נמסר בסוף השבוע במקומון "זמן חולון בת-ים".

ראש עיריית חולון, מוטי ששון (צילום: מרכז השלטון המקומי)

הפרשה תחילתה באוקטובר 2007 אז נבחרו אליאס קסלר, אברהם צ'יקבאשווילי ודורון שובל כחברי מזכירות "ארגון העובדים" בעירייה, ולאחר קיום בחירות לוועד העובדים החלו לשאת בתפקידים שונים בוועד. קסלר נבחר ליו"ר הוועד. ביוני 2008 התגלע סכסוך עבודה בין העירייה לנציגות העובדים, בעקבותיו החליטה מזכירות ועד העובדים ונציגי הסתדרות העובדים הכללית החדשה – הסתדרות המעו"ף, להפעיל שביתת אזהרה למשך מספר שעות על ידי נעילת שערי העירייה בפני עובדי העירייה והתושבים.

במהלך שביתת האזהרה הגיעו למקום ארבע ניידות משטרה שהוזמנו על ידי עיריית חולון. השוטרים מצאו כי מאחר שמדובר בסכסוך עבודה אין זה ממקומם להתערב. באותו שעות של מחאה, טען קסלר, ספג חבטה בגבו ממנכ"לית העירייה חנה הרצמן, ובהמשך ספג ממנה צעקות תוך שהיא מטלטלת אותו. התקרית הזו הובילה לתלונות הדדיות במשטרה.

בהמשך הוחרפו העיצומים על ידי נציגות העובדים, ושערי העירייה נסגרו שנית. בתגובה לכך שלח ראש העירייה, מוטי ששון, מכתב לקסלר בו הוא מתייחס בחומרה ל"סגירת דלתות העירייה ומניעה יחד עם אחרים, בכוח, מתושבי העירייה מלהיכנס לבניין העירייה", כדבריו.

במכתב הדגיש ששון כי מדובר ב"עבירות משמעת חמורות הפוגעות בסדר הציבורי, במשמעת של עובדי העירייה, מאחר שאין לעובד עירייה זכות לסגור את בניין העירייה בפני הציבור. לאחר שהתייעצתי עם היועץ המשפטי לעירייה, גזבר העירייה ומנכ"ל העירייה, הנני שוקל את השעייתך ממשרתך".

למכתב זה השיבה ההסתדרות, וכך נכתב בין היתר: "השובתים נוהגים באחריות, ללא אלימות ותוך שמירה מוקפדת על גבולות החוק, למרות זעמם הרב על התנהלות העירייה. במכתבו של ראש העירייה יש כוונה לכאורה לפעול בניגוד להוראות חוק הסכמים קיבוציים ולהתערב בזכות ההתארגנות של העובדים. פעולה זו כאמור היא בלתי חוקית בעליל".

בספטמבר 2008 שבו עובדי ועד העובדים לעבודתם, אך אז שלח ששון לאליאס ולחמישה חברי ועד נוספים הודעה על החלטתו להשעות אותם למשך 45 ימים מתפקידיהם עקב סגירת שערי העירייה מספר פעמים.

השעיה זו הובילה את קסלר וחמשת חברי הוועד להגיש לבית הדין לעבודה תביעה נגד העירייה, ששון והרצמן. עם התמשכות ההליכים "נשרו" מן התביעה שלושה מחברי הוועד, ונותרו בה היו"ר קסלר ושניים מחברי הוועד – צ'יקבאשווילי ושובל.

כאמור, בימים אלה קבע בית הדין לעבודה כי יש הצדקה להיעתר לתביעת התובעים, ולהצהיר כי השעייתם בטלה. זאת, משלא הורם הנטל על ידי העירייה להראות כי ההשעיה לא נעשתה בשל היות התובעים חברים או פעילים בוועד העובדים. כותב השופט איטח בפסק הדין: "תכליתה העיקרית של שביתה הינה קידומו של משא ומתן לקראת כריתתו של הסכם קיבוצי. ככלי בניהול המשא ומתן, מיועדת השביתה ליצור מצב שמטרתו לשכנע את המעביד להיענות לדרישות העובדים. תוצאתה המיידית של שביתה היא, בדרך-כלל, גרימת נזקים למעסיק ופעמים גם לציבור. על אף נזקי השביתה, השביתה ככלל הינה כלי לגיטימי ומותר, והיא אף זכתה להכרה כאחת החירויות במשפט הישראלי".