מאת שרון לוזון, פעיל חד"ש, חבר מועצת העיר תל-אביב יפו מטעם סיעת "עיר לכולנו" וחבר אסיפת הנציגים של "כוח לעובדים".
תופעת הסקווטינג נפוצה ברחבי העולם ומוכרת לנו בעיקר בדגם המערב-אירופי שלה. סקווטינג היא פלישה למקרקעין ומבנים נטושים וריקים, השמשתם ומגורים בהם. בלונדון, בברלין, באמסטרדם ובמקומות נוספים מדובר בתופעה רווחת ולגיטימית, שבמסגרתה יחידים וקבוצות פולשים לדירות ריקות ונטושות והופכים אותן לביתם.
פעולת סקווטינג בשבוע שעבר בתל-אביב (צילום: אקטיבטסילס)
במקרים רבים פלישה שכזאת למבנה ומגורים בו נחשבת כסוגיה אזרחית ולא פלילית, והוצאה של פולשים ממגורים כאלה אינה עניין מיידי וטכני גרידא, אלא כרוכה בפרוצדורה משפטית ממושכת. בחלק מהמקרים אף קיים עידוד סמוי של העיריות השונות לפלישות אלו, שכן הסקווטרים משפצים דירות ישנות, פותרים בעיות דיור בעצמם, מסלקים מפגעים ומתנהלים באופן דמוקרטי ושלו בינם לבין עצמם.
מחאת האוהלים בישראל מציינת חודש ראשון, ועוד לפני שייראו סימני העייפות יש להיערך לגל השני של המחאה. חשיבות הגל השני נובעת מהאסטרטגיה העוינת של ממשלת בנימין נתניהו למחאה. במסגרת האסטרטגיה הזאת, הטקטיקה של הכפשת המוחים והתעלמות מהם הוחלפה בטקטיקה של השהיה ומסמוס – ועדה ציבורית שתדווח לוועדת שרים, בעוד חודש במקרה הטוב, ושבינתיים יתבשלו יושבי האוהלים, יתייאשו ויילכו.
איומי פינוי והתנכלויות למאהלים על ידי שותפיו המקומיים של נתניהו, ובהם רון חולדאי מתל אביב ומרים פיירברג מנתניה, כבר נשמעו ונראו. בשטח היו בפועל התנכלויות למאהל לוינסקי (גן הקווקזים) אשר בדרום תל אביב, למאהל שבכיכר המדינה, למאהל בנתניה וכן למאהלים נוספים.
בתל אביב לבדה ישנם מאות מבנים נטושים, אשר חלקם ניתנים להסבה למגורים סבירים בקלות יחסית, זה המצב גם בערים אחרות בארץ. יקומו המוחים והפעילים שבשטח ויעשו מה שאותן עיריות ומועצות היו צריכות לעשות כבר מזמן.
זה הזמן, כשהאוהלים עוד נטועים בהמוניהם, להיערך להמשך – למפות את המבנים הנטושים, לארגן את הציוד הנדרש ולהתחיל להכשירם למגורים. המאבק לא יהיה קצר. יש להיערך למלחמת התשה מצד השלטון המרכזי ושותפיו בשלטון המקומי.
היתרונות של סקווטינג ברורים. ראשית, הוא מהווה פתרון אמיתי לפרקי זמן של חודשים ואולי אפילו יותר מכך – למצוקת מגורים קונקרטית של חברים וחברות במאבק, שהינם באמת ובתמים חסרי דיור כרגע – ויש הרבה כאלו.
שנית, מדובר בפתרון שיעמוד היטב בחילופי העונות, שהרי ממשלת ישראל תשמיע את "משיב הרוח ומוריד הגשם" בדבקות יתרה בתום חג הסוכות הקרוב.
שלישית, מדובר בפיזור המחאה לכל חלקי הערים, בשונה ממוקדים מרכזיים שקל לנטר אותם וקל לפנות אתם במרוכז בשעת הצורך.
רביעית, אין זה בא על חשבון האוהלים. הפולשים יכולים להתחיל באיתור והכשרת מגורים במקביל למחאת האוהלים, שעודנה בסימן עלייה.
ובעיקר, מעבר של המחאה, או חלקים ממנה, לסקווטינג, ישדר מסר ברור לשלטון. אנחנו כאן כדי להישאר, המחאה הזאת לא הולכת לשום מקום, ואנו ערוכים להמשך. ואם חשב מישהו, בטעות, שעוצמת המחאה תלויה בשאלה כמה זמן ישרדו האוהלים, הרי שיגלה שהמחאה יציבה ומחזיקה מעמד, ואפילו משיגה, בכוחות עצמה לעת עתה, גג וקירות.
