קומוניסטים מעטים, אם בכלל, פעלו בשורות התנועה המהפכנית במשך 80 שנה. אחד מהם הוא מתודי גרב, שהלך לעולמו בחודש שעבר בגיל 96. מתודי גרב נולד בשנת 1915 במקדוניה, שהייתה אז חלק מממלכת סרביה, למשפחה של סוחרים סלאבים, עם מסורת מהפכנית עוד מהמרידות של המקדונים נגד העות'מאנים.

פרטיזנים אנטי-נאצים מוסלמים בבוסניה (צילום: מוזיאון הפרטיזנים, בלגרד)

מתודי נשלח ללמוד טכנאות שיניים בזגרב, ואילו אחיו התאום, קיריל – ללמוד אלקטרומכניקה בבלגרד. התאומים בחרו מוקדם בדרכם הפוליטית, כאשר הצטרפו בשנת 1932, בגיל 17, למפלגה הקומוניסטית של יוגוסלביה, שפעלה במחתרת. כחברי מפלגה נרדפו ונכלאו כמה פעמים בכלא פז'רבט הידוע לשמצה. לאחר השתלטות הנאצים על יוגוסלביה באפריל 1941, התארגנה בה תנועת פרטיזנים. אחיהם הגדול של התאומים, קרומה, נהרג בקרב, שניהלו פרטיזנים במקדוניה. מתודי ואחיו קיריל עברו בשנת 1943 לבולגריה, כדי להשיג סיוע לפרטיזנים במולדתם. בעודו בבולגריה, השתלב מתודי במלחמה נגד הפאשיזם, נפל בידי הממשלה הפאשיסטית של בולגריה, והיה כלוא שישה חודשים.

לאחר שחרורו מהכלא, שב מתודי למקדוניה ולחם בשורות הפרטיזנים עד לשחרורה בשנת 1945. באותה שנה נשא לאישה את שרה, יהודיה ממקדוניה, שהייתה לשותפתו לדרך הפוליטית במשך עשרות שנים.

לאחר שהפרטיזנים של יוגוסלביה גירשו את הצבאות הפאשיסטיים ושיחררו, בעזרת הצבא הסובייטי, את בלגרד, הוקמה הרפובליקה העממית הפדראלית של יוגוסלביה בראשות טיטו. במסגרת המשטר החדש מונה מתודי לנהל מפעל תעשייה.

ב-1949, לאחר שנתהווה קרע בין יוגוסלביה לברית-המועצות, קומוניסטים רבים ביוגוסלביה, שצידדו בהידוק היחסים עם ברה"מ, וביניהם מתודי וקיריל, נכלאו. לאחר שנאסר, עקבותיו של קיריל נעלמו, ומשערים שנרצח. מתודי נידון לארבע שנות מאסר עם עבודת פרך. לאחר שחרורו מהכלא, הוגלה לעשר שנים ועבד בעיר שדה כפועל מתכת. בשנת 1964 שב מתודי לסקופיה (מקדוניה), אך חילוקי הדעות בינו לבין הנהגת המשטר נמשכו. בשל המצב שנוצר, עזבו מתודי ושרה ושתי בנותיהם את מולדתם ב-1968 ועברו להתגורר בסופיה, בולגריה, שם הצטרפו למפלגה הקומוניסטית הבולגרית. את השנים הבאות הקדיש מתודי לתחביבו – לשון אספרנטו, ושימש כמזכיר ארגון דוברי שפה זו בבולגריה.

לאחר התמוטטות המשטר הסוציאליסטי בבולגריה, שוב עזבו מתודי ובני משפחתו את ביתם, והפעם היגרו לישראל. על אף גילם המתקדם, שרה ומתודי הצטרפו למפלגה הקומוניסטית הישראלית ופעלו בסניף בת-ים ככל שיכלו, עד יומם האחרון.

הרשימה לעיל, שנכתבה על סמך זיכרונות בכתב שהותיר אחריו מתודי גרב ושיחה עם בתו, משקפת באופן כללי ביותר את חייו הסוערים ואת נאמנותו לקומוניזם, שעמדה במבחנים כה רבים. דמותו תמשיך להיות עבורנו מקור השראה.

ת"ג