מאת נעם בן זאב, פורסם ב"הארץ".
"יאללה, הסתלק בשאר/ איבדת את זכויותיך/ יאללה הסתלק בשאר/ אתה לא אחד מאתנו/ אתה נגיף, בשאר/ לך תזדיין, אתה ותומכיך/ אתה משקר, בשאר/ גורלך נגזר, ארור אתה/ החירות קרובה/ יאללה הסתלק בשאר!". סרטון וידיאו שעלה ליוטיוב לפני כשבועיים הראה והשמיע המונים בעיר חמה בסוריה מזמרים את שיר המחאה הזה, שדומה לשיר היפ-הופ במונוטוניות ובדקלומיות שלו.
ההמונים המנופפים בידיהם ושרים יחד את בתי השיר, עונים לפזמון החוזר "יאללה ארחל יא בשאר!" – הדורש מנשיא סוריה, בשאר אסד, להסתלק אבל גם רומז לו, במובנה המסורתי יותר של המלה "ארחל", להסתלק מן העולם. הפזמון החוזר, בשירה תקיפה, קרוב למיקרופון, מושר על ידי מחבר השיר, משורר המחאה הסורי איברהים קאשוש.
לעיר חמה שמצפון לדמשק היסטוריה של גבורה וטראגיות במאבק המחאה של תושביה. הטבח ההמוני שביצע שם ב-1982 אביו של בשאר, הנשיא הקודם חאפז אסד, בעקבות המחאה שעלתה ממנה, הסתיים בעשרות אלפי הרוגים, בהרס העיר ובגלות של מאות אלפים מתושביה. עלייתו של קאשוש לא צמחה איפוא בחלל ריק – וגם תשובתו של הנשיא הבן, בשאר, לא איחרה לבוא: ביום רביעי האחרון עלה ליוטיוב סרטון מחריד ובו נושא קהל את גופתו של קאשוש, שחוסל בידי השלטונות בשיסוף גרונו, והיא מוצגת בלי כחל ושרק למצלמה אחרי שנמשתה מהנהר.
הסרטון של השיר "יאללה הסתלק בשאר" הוא השני שדלף מרחובות סוריה והגיע ליוטיוב. בסרטון הראשון, שזכה מאז מארס השנה למאות אלפי צפיות, על רקע הרס ודם של מפגינים נגד המשטר בעיר דרעא, שר משורר מחאה אחר, סמיח קוקאר, את שירו "יא חיף" ("חרפה"): "אתה יורה בחפים מפשע/ אתה, בן הארץ הזאת, רוצח את ילדינו" – כך שר קוקאר לנשיא שלו, במוסיקה המסתלסלת בעצב.
במקביל להתקוממות הגדולה בסוריה, ראתה מדינה זו לאחרונה פעילות גוברת והולכת של מחאה מוסיקלית – וגם את דיכויה, הניכר בחלקיקי החדשות שדולפים משם. על פי עמותת "פרימיוז" הבינלאומית הנאבקת נגד צנזורה מוסיקלית ודיכוי מוסיקאים בעולם, במאי נעצר המוסיקאי הסורי הקלאסי ואאל אדהם אלקאק, בן 29, על גבול סוריה-לבנון, ומאז נותק הקשר עמו. אלקאק, בוגר האקדמיה למוסיקה של דמשק, הוא מלחין ונגן כלי הקשה בתזמורות סימפוניות.
באותו חודש נעצר גם זמר פופ דני ממוצא סורי, מאזן איסמעיל, ונחקר על ידי השירות החשאי הסורי: "ציוו עלי לשיר אך ורק שירים שמהללים את המשטר", העיד אחר כך. ידיעות על מעצר של זמר מחאה כורדי, והטרדה ומעצר של בני נוער שהאזינו למוסיקת מטאל, גם הן מגיעות טיפין טיפין מסוריה.
כל החדשות האלה מגיעות על רקע הכרזת המחאה המוסיקלית החריפה ביותר שעלתה מסוריה במסגרת ההתקוממות, והיא השיר "הכרזה מס' 1" – שיר הראפ שנולד בדרעא במארס ומהווה את ההימנון הרשמי של המהפכה: "איך נכתוב שירה כששפתינו חתומות במנעול/ ובכל רגע מתנקש מאיים עלינו?/ אני נושא את שירי על גבי/ וזה מתיש אותי", כותב המשורר האנונימי, שר-מדקלם בליווי חרישי של מיתרים מסומפלים, וברקע רצות תמונות מסוריה של היום: בשאר אסד נואם, וכוחותיו טובחים במפגינים.
"הדלק של מהפכת היסמין", כך קוראים עכשיו למוסיקת הראפ העולה מן העולם הערבי, תחילה בלוב ובמצרים ועכשיו בסוריה. זוהי שירה שלא רק מוחה נגד הדיכוי וקוראת לחופש, אלא גם מתקוממת על השתקתה-שלה לאורך השנים ועל רדיפת משורריה ומבצעיה.
