שלושה חודשים מאסר על תנאי וקנס בגובה 3,000 שקלים או שלושה חודשי מאסר בפועל – זה העונש שנגזר על עדי וינטר, שהורשעה בעבירה של התקהלות אסורה, לאחר שביוני 2007 חסמה כביש, בתום הפגנה בכיכר רבין שבתל-אביב שנחתמה עם האנס, הנשיא לשעבר, משה קצב וחסמה כביש במרכז תל-אביב.

במהלך הדיון, בבית המשפט השלום בתל-אביב, ביקשה השופטת הדסה נאור מוינטר, לומר מדוע יש להקל בעונשה. הנאשמת, בתגובה, הציגה מכתב ובו מניפסט של זכויות אדם. השופטת סירבה לבקשה להקריא את המכתב בדיון, ואיפשרה לה לומר שני משפטים בלבד. וינטר התעקשה להקריא את המכתב, אולם השופטת עמדה בסירובה.

וינטר לא הקריאה בסופו של דבר את המכתב אותו הכין. היא הסבירה מדוע לא עברה על החוק. "אי ציות אזרחי הוא חלק לגיטימי ולעיתים אף הכרחי, בכל מאבק לשחרור. אף אחד לא רוצה ללכת לכלא. גם אני חוששת, אבל יותר משאני פוחדת מכליאתי, אני חוששת מלאטום את ליבי. אני מרגישה לבד עכשיו, אבל אני יודעת שאני לא, כפי שהיינו יחד באותה ההפגנה".

היא המשיכה לפרט את משנתה במכתב: "יש בי חרטה, חרטה על כך שאם אני עומדת למשפט היום, כנראה שלא עשיתי מספיק. כל עוד אנו חיות בחברה בה נשים מוטרדות וחיות עם דימוי עצמי נמוך, כל עוד יש כיבוש, כל עוד בעלי החיים נמצאים בכלובים, לא עשינו מספיק ויש עוד הרבה עבודה לפנינו". בסיומו של המכתב כתבה וינטר: "עונשיה של החברה מזעריים בהשוואה לפציעות שאנו גורמים לנפשנו כשאנו מסבים את מבטינו".

לאחר שנגזר דינה, אמרה וינטר כי אין צדק במערכת המשפט בישראל וכי השופטת קבעה שאסור היה להפגין למען זכויות נשים. היא הצהירה כי אין בכוונתה לשלם את הקנס שעליו החליטה השופטת, ואת הכסף היא מוכנה "לתרום" למערכת המשפט. אם לא ישולם הקנס, יופעל עונש המאסר על תנאי. וינטר מוכנה לשבת בכלא.

עוד הוסיפה וינטר: "אני לא מביעה שום חרטה על ההפגנה הזאת. זו היתה אחת הפגנות הנשים הכי מעצימות שהייתי בהן. אני חושבת שאנחנו צריכות להפסיק לפחד". עו"ד גבי לסקי הוסיפה: "לצערי במדינה דמוקרטית עדיין מי שמתקומם על מעשה של השלטון – מקומו בבית המשפט. הייתי רוצה לראות את בית המשפט אומר שאת חופש הביטוי צריך להרחיב ולא לצמצם. זה אחד המקרים בהם בית המשפט היה צריך להגיד 'עד כאן'".