מאת יוסי סגול
לא חלף זמן רב מאז הצהרתו הצפויה של אריה דרעי, בדבר חזרתו למגרש הפוליטי, וכבר מתחילות להישמע מכל עבר קריאות נגדו. באופן לא מפתיע, הצעקות מהימין הן רמות יותר. הסיבה לכך ברורה: אריה דרעי חושב "יותר שמאלה" ממרבית חבריו במפלגת ש"ס.
קשה להגדיר את דרעי כאיש שמאל מובהק, אבל לא ניתן לשכוח את רצונו הכן להצטרף לממשלת פרס בתקופת התרגיל המסריח, ואת ההימנעות של ש"ס בעת ההצבעה על הסכמי אוסלו.
חרדים רבים התנגדו לדרכה המדינית של ממשלת רבין, אבל אלה מהם שמחו נגדה, עשו זאת לרוב בצורה יותר שקולה ומתונה מאשר חבריהם חובשי הכיפות הסרוגות. על אף זאת, רבים בציבור החילוני מרגישים קירבה גדולה יותר לציבור הדתי-לאומי, והשנאה של רבים מהם לחרדים, היא שהובילה בשעתה את מפלגת "שינוי" להישג בקלפי.
מפלגת "שינוי" נאבקה בחרדים, והקימה ממשלה בלעדיהם, אבל כדי להוציא לפועל את תכנית ההתנתקות, נאלץ אריאל שרון להוציא מממשלתו את המפלגות הדתיות-לאומיות, ולהסתמך, באופן חלקי, דווקא על מפלגה חרדית, על "יהדות התורה". ש"ס התנגדה להתנתקות, כי באותה העת מנהיגה היה אלי ישי, אחד הסמנים הימניים בש"ס.
שובו של אריה דרעי למערכת הפוליטית, עשוי לייצר תופעה חדשה: מפלגה אשר, מצד אחד, קורצת למצביעים שהם ספרדים מסורתיים, ומציגה עצמה כדואגת לאינטרסים הייחודיים שלהם, ומצד שני – מחזיקה בעמדות מדיניות מתונות. מהלך זה הוא מאוד קשה לעיכול עבור מפלגות הימין, ולכן, סביר להניח שהם יבקשו לנגח את דרעי בכל הזדמנות, לרבות אזכור עברו הפלילי.
אין ספק, שלא קל לראות אדם עובר מישיבה בבית הכלא, לישיבה בבית המחוקקים. מצד שני, דרעי שילם את חובו לחברה, ואין ספק, שאם יחזור לעמדת מפתח, כל צעד שלו ייבדק בשבע עיניים, ויהיה לו קשה לשוב ולבצע עבירות.
מעבר לכך, אף שדרעי ביצע עבירות, ייתכן שחזרתו לשולחן הממשלה, תשנה את יחס הכוחות ותאפשר את השגת השינוי המיוחל, את סיום הכיבוש. הכיבוש הישראלי הוא פשע לכל דבר, וצריך לסיימו בהקדם האפשרי.
אם הבחירה היא בין ממשלה עם עבריין לשעבר, לבין ממשלה שמנהלת מדיניות של פשע בהווה, אולי כדאי להעניק לדרעי חנינה מאוחרת, כדי שהוא יחון את כולנו מעול הכיבוש.
תגיות: אריה דרעי, המערכת הפוליטית, מפלגת ש"ס
