תושבי שכונת הדר החליטו להתארגן, על מנת להתמודד עם ההזנחה הקיימת ברחבי השכונה. תושבי הרחובות המוגדרים כאזור הדר קובלים על כך שהעירייה מזניחה את השכונה הוותיקה ביותר בעיר, אינה מטפחת ואינה דואגת לדור הצעיר.

אסיפת תושבי הדר (צילום: רגב נתנזון)

לדברי נציגים בקבוצת ההתארגנות, אין בשכונה גנים ציבוריים, מגרשי ספורט, מדרכות טובות, מערכת הניקוז ישנה והיא גורמת בחודשי החורף להצפות, ובכלל, דורשים התושבים, יש להשוות את התנאים הסביבתיים שלהם לאלה של תושבי רכס הכרמל.

קרוב למאה תושבים משכונת הדר, התכנסו בשבוע שעבר, וקיימו אסיפת תושבים באמצע רחוב מסדה, כדי לדון בבעיות השכונה ובדרכים להתמודד איתן. בין המארגנים פעילים חברתיים, מומחים בתכנון עירוני, מדריכי נוער, וכן תושבים שבעבר פעלו במסגרת הוועד נגד אלימות משטרתית, שהוקם בשכונה לפני כשנתיים.

"תושבי שכונת הדר מהווים שישית מאוכלוסיית העיר, אבל בפועל העירייה מתייחסת לשכונה כמו אל חצר אחורית", אמר אורי וולטמן, אחד מהפעילים החברתיים וחבר בתא מק"י בשכונה. "התושבים והעסקים בשכונה משלמים ארנונה לא פחות מכל חיפאי אחר, אבל איכשהו כשהעירייה צריכה להחליט איפה להשקיע ואיפה לפתח – שכונת הדר מגיעה נמוך בסדר העדיפויות".

לדברי אחד מתושבי השכונה הוותיקים, בני אדרי, בכוונת התושבים לא רק להציף את הבעיות, אלא לפנות למי שצריך על מנת להצעיד את השכונה קדימה. "קשה שלא להתייחס לזלזול ממנה סובלת השכונה", הוא טוען.

מארגני האסיפה הופתעו ממספרם הרב של התושבים שהגיעו לאסיפה, שהתקיימה ממש באמצע הרחוב, מה שדי מאפיין את תושבי השכונה הצנועה. באסיפת השכונה השתתפו צעירים ומבוגרים, יהודים וערבים, דתיים וחילונים, עולים חדשים ותושבים ותיקים מכל מגוון הדיירים המאפיין את השכונה. לדברי המארגנים, מטרת ההתארגנות השכונתית שלהם, היא לשתף פעולה בין כל הקהילות השונות החיות בהדר, על מנת למפות את הצרכים והבעיות, ולהגיש רשימה מפורטת של דרישות לעירייה.

לדברי וולטמן, המכנה המשותף המחבר בין כל תושבי השכונה, הוא היחס של העירייה למקום מגוריהם. לאחד מפריע שאין טיפוח סביבתי, לאחר שאין מספיק מגרשי ספורט עבור הילדים והנוער. אחרים סבורים שאין גנים ציבוריים, ויש מי שכואב את הקירות שקרסו בימים החורף.

"הכל החל מכך שהתחלנו לדבר והסתבר לנו שלכולנו יש בעיות משותפות. קיר שקרס ממי הגשמים, בעיות משותפות שמפריעות לנו בשכונה. העירייה לא התערבה כדי לתקן את הקיר. בחצרות של התושבים אין ניקוז טוב של מי הגשמים וזה גורם להצפות. ישנו מחסור בגינות ציבוריות, וזה מפריע להורים לילדים קטנים. כשחושבים על זה – בכל השכונה הזו אין אפילו מגרש ספורט אחד. זו שכונה שבהרבה מאוד פרמטרים שבוחנים אותה, נראית כמו החצר האחורית של חיפה".

אבל אין חדרי כושר ציבוריים, כפי שיש במרבית שכונות העיר שעל רכס הכרמל ונווה שאנן?
"לצערי הרב, זה אפילו לא הדבר הראשון שאנחנו חושבים עליו. בשלב זה אלה שרוצים להתאמן בחדר כושר חיצוני – צריכים לעלות לכרמל. כאן אין כלום. אנחנו כרגע חושבים על דברים בסיסיים שמגיעים לנו כמשלמי ארנונה, כמו טיפול שוטף בשירותים הבסיסיים, כמו מערכת ניקוז נורמלית, שתמנע הצפות בחורף, כמו שקרה בחורף הנוכחי.

מה המאפיינים שמייחדים את שכונת הדר?
"גרים בה יהודים וערבים, צעירים ומבוגרים, ותיקים ועולים חדשים. ויש גם לא מעט תושבי חוץ ממרכז הארץ, שהגיעו לכאן כסטודנטים, התאהבו בשכונה, והחליטו להישאר.

"אנחנו מקבלים מדי שנה את חוברת הארנונה, שמפרטת את רשימת הפרויקטים של העירייה, אבל לצערי כלום לא מתייחס לשכונת הדר. תושבים בהדר משלמים ארנונה כמו כל תושב, וזה צריך לבוא לידי ביטוי בהשקעה גם כלפי השכונה הזו. המטרה של ההתארגנות שלנו, היא לשים על השולחן ולהציף בסדר היום הציבורי את בעיות תושבי השכונה".

מה אתם מצפים מההתארגנות הזו?
"שהעירייה תיתן לבעיות הללו מענה הולם".

זה ברור, אבל איך אתם מתקדמים? מה השלב הבא?
"התושבים העלו בעיות שונות, כאלה שאפילו אנחנו הפעילים שיזמנו את המפגש לא היינו מודעים להן. המטרה שלנו היא לזהות את הבעיות המפריעות בתוך השכונה, ולחבר בין הקהילות השונות והאוכלוסיות השונות בשכונה. נכין מסמך ונגיש לעירייה את הבעיות כפי שהועלו בפגישה. אנו נדרוש טיפול בבעיות מיידיות, כמו מדרכות שחסרות, ודרישה שהיא לגיטימית, כמו תקצוב פיתוח לשכונה כפי שיש לכל השכונות בעיר. אין סיבה שתושב הדר יקבל פחות, מתושבי הכרמל או דניה".

בשכונת הדר מתגוררים לא מעט חבר'ה צעירים, שהגיעו מאזורים שונים בארץ. כעת, כשהם כבר החליטו לקשור את גורלם בגורל תושבי השכונה הוותיקים, הם החליטו לצאת למאבק על פיתוח וטיפוח השכונה.

איך זה שלא חזרת אחרי הלימודים באוניברסיטה למרכז?
"למרות שבמקור אני ממרכז הארץ, גרתי בהדר בתקופת לימודיי באוניברסיטה, ומאז לא יכולתי לעזוב", מספר וולטמן. "לחיפה יש הרבה מה להציע. אם שכונת הדר תהיה יותר מזמינה אנשים להתגורר בה, תהיה מקום שיותר טוב לחיות בו – זה יעודד עוד צעירים להשתקע בעיר. בשלב ראשון כאלה שמגיעים לצורך לימודים, ואז נשארים".

כמה מהחברים שלך, שאינם חיפאים במקור, עברו להתגורר בעיר, בהדר?
"יש לא מעט צעירים שהם סטודנטים, ושאינם סטודנטים, שמתגוררים בהדר. יש לשכונה הזו קסם, חן מיוחד, וחבל שמזניחים אותה. יש תחושה כאן של קהילה, שלצערי לא כל כך מוצאים אותה במקומות אחרים. אנחנו רוצים לשמור על הדבר הזה, לטפח את הדבר המיוחד הזה. אני מקווה שיהיה כיף להתגורר בשכונה, מבחינת תשתיות וכל העניין הסביבתי שכרגע לוקה בחסר".

עוד על התארגנות צעירים בשכונת הדר, בחיפה:

http://maki.org.il/he/democracy/133-news/5922