חרם הצרכנים והמחאה הציבורית על מחירי הקוטג' בישראל, אשר אילצה את יצרניות מוצרי החלב ורשתות השיווק להוזיל את מחירי הגבינה הגבשושית הפופולרית, היא ביטוי לזעם ציבורי נרחב על אי שוויון כלכלי במדינה וריכוז העושר בידי מספר משפחות, לפי כתבה שפורסמה אתמול (ששי) בעיתון החוגים הפיננסים בארה"ב, ה"וול סטריט ג'ורנל".

"לדברי כלכלנים, הזעם הציבורי הנרחב בישראל מצביע על כך שהצמיחה הכלכלית האיתנה של השנים האחרונות והחוסן היוצא דופן שהפגינה במהלך המשבר הפיננסי העולמי, לא תורגמו לשיפור ברמת החיים של בני המעמד הבינוני והנמוך, אשר מהווים את רוב תושבי המדינה", נכתב בכתבה הסוקרת את המאבק הצרכני נגד מחירי הקוטג' והשלכותיו. "נראה כי הזעם בחלקים נרחבים בציבור הולך וגובר בשל התרחבות הפערים בין עשירים לעניים, ובעקבות ריכוז העושר בידיהן של קומץ משפחות", נאמר בכתבה של צ'ארלס לוינסיון.

לפי ה"וול סטריט ג'ורנל", כלכלנים מעריכים כי הזעם הציבורי "משקף גם תחושת חוסר נוחות בציבור הישראלי על רקע הנסיגה מהשורשים הסוציאליסטים של המדינה". התהליך שעברה תנובה, אשר נוסדה עוד בימים שלפני קום המדינה על ידי מחלבות בקיבוצים, מסמל במידה רבה את התהליך הזה מאחר שתנובה נמכרה בשנת 2008 לקרן אייפקס הבריטית, אשר נקטה בעקבות הרכישה בצעדים אגרסיביים להגברת רווחיות החברה מתוך כוונה להגדיל את שוויה לקראת מכירה בהמשך הדרך.

"פייסבוק הפילה לא רק את נשיא מצרים, אלא כעת הפילה גם את אחד המונופולים הגדולים ביותר בישראל", אמר הכלכלן פרופ' אפרים צדקה מאוניברסיטת תל אביב בראיון ל"ג'ורנל". "זו למעשה הפעם הראשונה שבה הצרכנים באמת הצליחו להביא לכניעת מונופול או חברה חזקה בשוק". "זה ביטול של תסכול מצד האזרחים שהתחילו להבין שישראל התרחקה מאוד מלהיות חברה שוויונית והפכה לחברה שנשלטת על ידי מספר קטן מאוד של אנשים מאוד עשירים", אמר לעיתון הכלכלן וחתן פרס ישראל אריאל רובנשטיין מאוניברסיטת תל-אביב.

"למרות חוזקו של השקל ומסים גבוהים, ישראלים נדרשים לשלם עבור מוצרים רבים מחירים גבוהים יותר מאשר צרכנים בכלכלות מפותחות אחרות, למרות שהשכר הממוצע שלהם נמוך הרבה יותר", נאמר בכתבה ב"ג'ורנל".

לכתבה המלאה שפורסמה אתמול ב"וואל סטריט ג'ורנל" (באנגלית):

http://online.wsj.com/article/SB10001424052702304584004576417543687962906.html