לפי מחקר שבוצע בכנסת, ממרס 2006 עד מרס 2011 השכר הממוצע הריאלי עלה בשיעור של 2.6%, בעוד שמדדי מחירי המזון עלו בשיעור של 25%. מדד מחירי הדיור בבעלות עלה בתקופה זו בשיעור חד של 52.2% ומדד מחירי הירקות והפירות עלה בשיעור של 35.8%. ועוד: מדד מחירי הדיור בשכירות עלה בתקופה זו בשיעור 20%.

במאמר שפורסם ב"זו הדרך" בשבוע שעבר נכתב כי האגף לכלכלה ולחברה של ההסתדרות פרסם סקירה תחת הכותרת "מגמות העשור בשוק העבודה". מהסקירה עולה, כי בשלוש השנים האחרונות (מתחילת 2008 ועד לסוף 2010) – שנות הכהונה של עופר עיני כיו"ר ההסתדרות, השכר הממוצע למשרת שכיר ירד ב-2.7%. הירידה של השכר במגזר העסקי שנרשמה באותן השנים – 3.6%, ובמגזר הציבורי – 2.1%. לעומת זאת פריון העבודה במגזר הפרטי עלה בכ-2.7%. אגב, מאותה סקירה עולה, כי הפריון עלה כמעט 15% בעשור האחרון! עלות שכר המנהלים במשק עלתה בין 2008 ל-2010 בכ-18%.

"בנקודה הזאת בדיוק פורצות בחודשים האחרונים המחאות ההמוניות והשביתות הכלליות, לפחות באירופה המערבית. המחאות פורצות, כאשר העובדים נעשים מודעים לפער שבין ירידת השכר, לבין העלייה בפריון והקושי לסיים את החודש עם השכר שערכו הריאלי פחת". הודגש במאמר.

קרל מרקס כבר עמד על סתירה זו בספרו "הקפיטל", בו הוא ציין שהייצור הקפיטליסטי לא נועד למילוי צרכי האנושות. תכליתו של הייצור הקפיטליסטי הוא למקסם את רווחיהם של בעלי ההון. וכדי למקסם רווחים אלה, העובדים נלחצים לייצר יותר מוצרים, שאותם אין ביכולתם לרכוש.

למאמר המלא שפורסם ב"זו הדרך":

http://maki.org.il/he/workers/122-articles/11616-2011-06-23-14-53-09