לראשונה בהיסטוריה של מערכת ההשכלה בישראל, חתמו היום (רביעי) שר החינוך, גדעון סער, וראשי הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, על הסכם קיבוצי מיוחד המסדיר את תנאי העסקתם של חברי הסגל האקדמי הבכיר במכללות. ההסכם יאפשר את תגמולם של 1,600 חברי הסגל הבכיר, העוסקים בפעילות מחקרית, באמצעות הפחתת שעות הוראה והגדלת תוספות שכר בגין מצוינות, נסיעות לכנסים ולהשתלמויות. כמו כן, לראשונה הסכימו מרצים בהשכלה הגבוהה, במסגרת הסכם קיבוצי, לקבל מכסה של 15% מחוזים אישיים (המחלישים עד מאוד את המרצים שבהסכם) ושיטת תגמול דיפרנציאלית.

הפגנה של הסגל הזוטר באוניברסיטה העברית (צילום: חד"ש)

מאז נודע על חתימתו הצפויה של הסכם המכללות, התקבלו בארגוני הסגל האקדמי הזוטר פניות של מרצים אקדמאים המתקוממים על ההסכם, המתעלם מהם לחלוטין. מערכת ההשכלה הגבוהה מבוססת על מרצים המועסקים כסגל זוטר או כמורים מן החוץ, ושכבה קטנה (25% במכללות, כ-33% באוניברסיטאות) המועסקים כסגל בכיר.

חברי סגל זוטר ומורים מן החוץ באוניברסיטאות עובדים גם במכללות, גם שם כמורים מן החוץ, לרוב ללא זכויות סוציאליות או אקדמיות, והם מועסקים במשך שמונה חודשים בשנה. במסמך עמדה שהוגש לות"ת בנובמבר 2010 המליץ הפורום המתאם ליישם את הסכם "עמיתי ההוראה" מהאוניברסיטאות גם במכללות. הסכם זה אינו פותר את סוגיית הביטחון התעסוקתי, אולם הוא מסדיר העסקה של 12 חודשי שכר וזכויות סוציאליות מלאות. למרבה הצער, עד כה הות"ת אינו מיישם את ההסכם במכללות. כאמור, כיום 75% מהמרצים האקדמאים במכללות הם מורים מן החוץ או חברי סגל זוטר.