מדיניות המיסוי של ישראל בנויה כך שהעובדים והעניים משלמים יותר מס, ביחס להכנסתם, לעומת בעלי ההון. כך עולה מהדו"ח השנתי של מינהל הכנסות המדינה שבאוצר על מדיניות המיסוי בישראל בשנים 2009 ו-2010. הדו"ח פורסם היום (ב').

הדו"ח מתאר כיצד בשנתיים האחרונות ירד בישראל שיעור המס שמשלמות חברות ובעלי הון (המס הישיר) על הכנסותיהם בעוד שהמסים המוטלים על מוצרי צריכה (מס עקיף) עלו. הנימוק למדיניות זו ברור: מיסוי של הכנסות החברות והכנסות בעלי ההון "פוגע בצמיחה, גורם למשקיעים לברוח, מאט את הכלכלה ומונע יצירת מקומות עבודה חדשים". אך למדיניות ממשלת הימין יש מחיר חברתי כבד: המסים העקיפים זורמים אל קופת המדינה דרך עלות המוצרים. בדו"ח נכתב מפורשות כי "הועלו המסים על דלקים וסיגריות, ובהוראת שעה – הועלו גם שיעור המע"מ ודמי הביטוח הלאומי על הכנסות גבוהות".

אנשי מינהל הכנסות המדינה אינם עושים מאמץ להסתיר את התוצאה של המדיניות הזו: ישראל בולטת בפער שבין נטל המס על הכנסות לנטל המס שמגולם בהתייקרות מוצרים ביחס למדינות ארגון המדינות הקפיטליסטיות הגדולות (ה-OECD).

מהנתונים עולה כי משקל המסים העקיפים בסך גביית המסים עבר בשנת 2010 לראשונה מאז הקמת המדינה את רמת ה-50%. במילים אחרות: רוב הכנסות המדינה אינן ממס על ההכנסה – אלא ממס על מוצרי צריכה. מדו"ח מינהל הכנסות המדינה עולה כיצד בשנתיים האחרונות קטן חלקן של החברות הבורסאיות, התאגידים הגדולים, ענקיות ההיי-טק והמשתכרים היטב בנטל של מילוי הקופה הציבורית.

לדו"ח המלא של מינהל הכנסות המדינה שבמשרד האוצר:

http://ozar.mof.gov.il/hachnasot