אחד הביטויים הראשונים של ניאו ליברליזם כדוקסה כלכלית חדשה בשנות השבעים של המאה הקודמת היה התאצ'ריזם. מובילי הרפורמה הניאו-ליברלית זיהו, שמקור כל הבעיות של הכלכלה הן באופנות, שהם קראו להם סוציאליסטיות ו"מדינתיות". לכן לגרסתם, פתרון כל מדווי המשק צריך להיות בהצבת יעד חדש ליצירה של עושר, אפילו במחיר של יצירת אי שוויון ואבטלה גואה.

בבריטניה של תאצ'ר היעד הזה הושג בעיקר באמצעות הפרטה גורפת, צעד שהיו לו לא רק השלכות מידיות על המדיניות, אלא היווה גם נדבך חשוב בפרויקט פוליטי ואידיאולוגי רחב יותר של שינוי החברה והתרבות הפוליטית שלה.

אברהם לב, הספרן של קרית שמונה (צילום: סבבה)

ההפרטה – ההעברה של תעשיות ושירותים מבעלות וניהול מדינתיים לשוק – תפסה תאוצה. כל מה שעמד בדרכה נדרס ביד ברזל. איגודים מקצועיים, שהיוו בלם לדורסנות של הקפיטליזם, מצאו עצמם נתונים למכבש דורסני העושה הכל לגמד את כוחם. המדיניות הניאו ליבראלית שהתעצמה בעיקר באירופה חלחלה חזק למציאות הישראלית. היא הצליחה לערער את המאזן בין המדינה והשוק. המדיניות הניאו ליבראלית ניווטה את דרכה בכל הכלים הדורסניים שהועמדו לרשותה. היא הצליחה להעביר את עיקר הכובד לכוחות השוק ולשחררם ממה שהם טענו – כבלי הריכוזיות השלטונית המגבילה את חופש הפעולה של השוק.

מה שכן הצליחה ההפרטה לחזק זו אידיאולוגיה של אינדיווידואליזם, התמוטטות הקונצנזוס הקולקטיבי והחלפתו בכלכלת שוק חופשי ואינדיווידואליזם קשוח. המורשת של תאצ'ר שהייתה נר לרגליו של ביבי נתניהו העבירה את שיווי המשקל מאחריות מדינתית לאחריות אישית. יצירת עושר שאינו מחלחל לשכבות רבות באוכלוסייה ..

סדר יום כלכלי ניאו-ליבראלי לא רק הפך למדיניות כלכלית בחברות הקפיטליסטיות, אלא גם תרם לעצובה של תרבות פוליטית חדשה בחברות אלו, כשמקובל כמובן מאליו שיש צורך לשחרר את השוק מבקרה פוליטית, ולשלב את החיים החברתיים ככל האפשר במסגרת השוק.

אני נדרש לנושא הכאוב של ההפרטה ותוצאותיו האכזריות לחברה, לנוכח העובדה שאנחנו עוברים לסדר היום, שניתן היתר לבניית בית חולים חדש. הבניה היא לא בידי המדינה, אלא חברה פרטית בשם "אסותא" מקבלת מקדמה של 500 מיליון שקל כדי לבנות את בית החולים, שבעתיד כשליש מהחולים יהיו במיטות של רפואה פרטית ושני שלישים מיועדים לרפואה ציבורית. לשערורייה זו נחשפתי בעקבות תגובה של אחד המגיבים למאמרי הקודמים. לתדהמתי, שום כלי תקשורת לא דיווח על התופעה הקשה, שהמדינה מתפרקת ממחויבות לבריאות ומעבירה את הקמת בית החולים לידיה של חברה פרטית, המונעת משיקולי רווח והפסד.

מישוריות חיים, הנוגעת לחיי אדם ובריאותם, עוברת במדינת ישראל בשנת 2011 לאחריות של חברה פרטית. יהיה מי שיאמר לכתובתי שנאחזתי בדוגמה שולית. אני איתן בדעתי, שזו אחת הדוגמאות לגידולי פרא ממאירים. לפנינו מזדקרת במלוא אימתם הגידולים הסרטניים של הקפיטליזם החזירי, שממשיך לאיים ולסכן את דפוסי חיינו כחברה. ונגיעותיו הקשות הן גם בבריאות ובחינוך.

לצערי, ממשלת ביבי נתניה מצליחה באמצעות תקשורת כפופת קומה ואיגודים מקצועיים מרוסקים לסמא את עינינו בגלולות הרגעה מגוחכות. לאחר שנים של פגיעה קשה בפעילות סדירה ותקינה של בית אדלשטיין, היכל התרבות והספרייה בקריית שמונה שנסגרו בצו בית משפט, שולח בנימין נתניהו מירושלים זריקת חמצן של כמה שקלים כדי שהמוסדות האלו ייפתחו מחדש.

במקרה של קריית שמונה המחאה הציבורית, ששטפה את הארץ כולה, רק הצליחה לעורר את הממשלה להבטיח שהיא תשלח גלולות מרפא זמניות. מצער אותי, שהמחאה הציבורית לא עוררה את הממשלה לטיפול שורש בהפרטה האכזרית ובתוצאותיה האכזריות.