מאת אפרים דוידי

למחאת קוטג' בפייסבוק הצטרפו רבבות. נדמה, כי מעולם לא נרשם מספר כה גדול של מוחים ברשתות החברתיות המקומיות. פעילים אחרים התחילו השבוע במחאות נוספות:

בעקבות המחאה העממית, החל גל של הוזלות ברשתות השיווק הגדולות, וכל פוליטיקאי, כמעט, גידף, גינה ומחה.

הגדילו לעשות ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שהוא "שר האוצר הבכיר", הסופרטנקר של הקפיטליזם הישראלי, ועוזרו הנאמן, שר האוצר יובל שטייניץ'. אלה פטנט: להעניש את החקלאים ואת עובדי ענף המזון באמצעות יבוא קוטג' וגבינות אחרות. כי זהו קו המחשבה של ממשלות הימין: לפגוע ברמת החיים של העובדים על ידי שחרור המוצרים מן הפיקוח, ולאחר מכן להענישם שוב על ידי יבוא וגרימת אבטלה. ומי יוצא ללא פגע? תנובה ובעליה הזרים, שטראוס ובעליה הזרים, כמובן.

רק קול אחד לא נשמע. של האיש העומד בראש התנועה החברתית הגדולה בישראל (יותר מחצי מיליון חברים) – ההסתדרות. ייתכן שהיו"ר עופר עיני שוב בחו"ל ולא שמע את הזעקה מבית. ייתכן שהוא בארץ ושותק שתיקה מבישה.

בימי מחאת הקוטג', ההסתדרות הסתפקה בשחרור הודעה בודדת לעיתונות, שלא פורסמה בשום עיתון. ממנה אנו למדים, שמנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות, עו"ד ירון לוינסון, אמר כי ציבור הצרכנים מדווח על ירידה בצריכת הקוטג', על עלייה ברכישת מוצרי מזון בסיסיים וזולים הנמצאים בפיקוח הממשלה, ועל רוב מוחלט של הציבור המאמין שהסרת הפיקוח מביאה דווקא לעלייה במחירים.

לוינסון אמר עוד, כי "על-פי הדיווח של ציבור הצרכנים בסקרים שערכנו, הרי שהצמצום בצריכה לנוכח עליית המחירים של מוצרי המזון הבסיסיים החל עוד לפני המחאה הרועשת בימים האחרונים בפייסבוק. הסקר מראה שהמעמסה על ציבור הצרכנים הפכה באמת להיות הרבה יותר קשה".

לוינסון אומר את הדברים בעקבות סקר שערכה רשות ההסתדרות לצרכנות לפני כשלושה שבועות. הסקר בדק את הרגלי הצריכה של מוצרי מזון בסיסיים בקרב הציבור הישראלי. מדובר בסקר שני של הרשות, לאחר שהסקר הראשון בעניין זה נערך בנובמבר 2010. לפי ממצאי הסקר, כ- 44% מציבור צרכני הקוטג' מדווחים על הפחתה בצריכה. מדובר בעלייה משמעותית לעומת הסקר הקודם שבו דיווחו רק 30% מצרכני הקוטג' על הפחתת הצריכה.

הסקר מעלה ממצא חשוב נוסף, לפיו רוב מוחץ של הציבור, כ-74%, מאמין כי ביטול הפיקוח על המחירים של מוצרי מזון בסיסיים גורם דווקא להתייקרותם. לוינסון אומר, כי "מדובר בעמדה הסותרת לחלוטין את האמונה הרווחת, לפיה אי-ההתערבות של הממשלה במחירים מביאה לתחרות ולירידה במחירים. הציבור סבור, שיש מוצרים בסיסיים, שעליהם הממשלה חייבת לפקח כדי לשמור על מחירם הסביר".

כפועל יוצא מעמדה זו של הרוב המכריע של הציבור, נמצא בסקר, כי יותר ויותר צרכנים מדווחים על העדפה של מוצרים זולים יותר שבפיקוח. כך, למשל, 55% מצרכני הלחם מדווחים שהם נוהגים לרכוש לחם שבפיקוח. זאת, לעומת 43% מהצרכנים שדיווחו כך בסקר הקודם.

לוינסון סיכם ואמר: "הסקר מוכיח, כי הציבור מעוניין בפיקוח, שיש בו כדי לשמור על מחירים סבירים. אני מקווה שמחאת הצרכנים בימים האחרונים תפתח את הדיון הציבורי בסוגיה הזאת".

מדוע עיני שותק? כי הוא יודע היטב שהוא שותף למחדל. על כך שהמחירים עולים, איש לא מתווכח. אבל העובדה, שהשכר יורד בהתמדה וקשה יותר "לגמור את החודש" – פחות ידועה. עיני, למשל, יודע. הוא יודע ושותק. הרי כל ההסכמים שהוא חתם מאז נבחר ליו"ר ההסתדרות היו כה מבישים, שבקושי מכסים את עליית המדד.

האגף לכלכלה ולחברה של ההסתדרות פרסם לפני כמה ימים סקירה תחת הכותרת "מגמות העשור בשוק העבודה". מהסקירה עולה, כי בשלוש השנים האחרונות (מתחילת 2008 ועד לסוף 2010) – שנות הכהונה של עיני כיו"ר ההסתדרות, השכר הממוצע למשרת שכיר ירד ב-2.7%. הירידה של השכר במגזר העסקי שנרשמה באותן השנים – 3.6%, ובמגזר הציבורי – 2.1%. לעומת זאת פריון העבודה במגזר הפרטי עלה בכ-2.7%. אגב, מאותה סקירה עולה, כי הפריון עלה כמעט 15% בעשור האחרון! עלות שכר המנהלים במשק עלתה בין 2008 ל-2010 בכ-18%.

עכשיו, נעשה חשבון: בשלוש שנים השכר הריאלי ירד בשלושה אחוזים ויותר; עבדנו קשה יותר תמורת שכר נמוך יותר; פריון העבודה עלה בשלושה אחוזים; ואילו המנהלים גרפו לכיסם תוספת שכר של 18%.

בנקודה הזאת בדיוק פורצות בחודשים האחרונים המחאות ההמוניות והשביתות הכלליות, לפחות באירופה המערבית. המחאות פורצות, כאשר העובדים נעשים מודעים לפער שבין ירידת השכר, לבין העלייה בפריון והקושי לסיים את החודש עם השכר שערכו הריאלי פחת.

קרל מרקס כבר עמד על סתירה זו בספרו "הקפיטל", בו הוא ציין שהייצור הקפיטליסטי לא נועד למילוי צרכי האנושות. תכליתו של הייצור הקפיטליסטי הוא למקסם את רווחיהם של בעלי ההון. וכדי למקסם רווחים אלה, העובדים נלחצים לייצר יותר מוצרים, שאותם אין ביכולתם לרכוש.

אבל אפשר להירגע. עיני לא קרא את מרקס.