בשבועות הקרובים אמורה הממשלה לקיים דיון בעל השלכות מרחיקות לכת על עתידו של ים המלח. על הפרק על חברת האם של מפעלי ים המלח המופרטים, קונצרן כימיקלים לישראל (כי"ל) האחים עופר, לממן כמעט במלואו את הפתרון המוצע, שעלותו מוערכת ב-5-7 מיליארדי שקל. על פי תחקיר שפורסם בסוף השבוע בעיתון "גלובס" הפרטת ים המלח גרמה להספדים ואובדן הכנסות ברבבות מיליארדי שקלים.

כתובת שצוירה בתל-אביב (צילום: גרפיטי ת"א)

על פי התחקיר "רווחי העתק שרושמים מפעלי ים המלח נתפסים כעניין מובן מאליו, אלא שלא תמיד היה ברור גודל הפוטנציאל הכלכלי הגלום בים המלח. עדות ייחודית לכך מספק מסמך הנחשף כאן לראשונה: הערכת השווי שבוצעה עבור רשות החברות הממשלתיות לפני שזו פתחה בתהליך ההפרטה של כי"ל. הערכת השווי הזו, מספטמבר 1991, לפני 20 שנה, נטלה על עצמה מטלה יומרנית למדי – לחזות את נתוני המכירות והרווח הנקי שירשמו מפעלי כי"ל מדי שנה, עד 2017. מדובר בכלי מרכזי, ששימש את אנשי האוצר שהפריטו את החברה. בהתבסס עליו, בין השאר, נקבע שווי החברה בהנפקה.

כי"ל ניסתה למנוע את חשיפת הדוח הזה. לאחר שכתב "גלובס" ביקש מרשות החברות הממשלתיות לעיין בו, הגישה החברה התנגדות בטענה שפרסום הנתונים עלול להטעות את המשקיעים בבורסה. רק לאחר שרשות ניירות ערך הודיעה כי היא אינה רואה כל בסיס לחשש האמור, הסירה כי"ל את התנגדותה.

בחינה עדכנית של התחזיות לעומת התוצאות בפועל מגלה פער עצום לגבי כמה מהחברות הבנות של כי"ל, אולם במיוחד לגבי מפעלי ים המלח: ב-2010, למשל, חזו הכלכלנים למפעלים רווח נקי של כ-189.6 מיליון שקל (הסכום שוערך לערכו הריאלי ב-2010). בפועל נרשם רווח של כ-2.5 מיליארד שקל – פי 13; ב-2008, בזכות עליות חדות במחירי האשלג בעולם, הרווח בפועל – 5.3 מיליארד שקלים – היה גבוה כמעט פי 30 מהתחזית.