חוק חדש יחייב מפעלים ומתקנים בדיווח שנתי של כמות הזיהום שפלטו

ועדת שרים לחקיקה לדון תדון בשבוע הבא בהצעת חוק שתחייב מפעלים ומתקנים כמו מחצבות, אתרי פסולת ומכוני טיהור שפכים, לדווח מדי שנה על כמות הזיהום שפלטו לסביבה ועל כמויות הפסולת שהעבירו לאתרים, או כמויות הפסולת שטיפלו בהן במתקנים. לפי הערכת המשרד להגנת הסביבה, החוק יחול על כ-300 מפעלים והמידע על הזיהום יובא לידיעת הציבור.

עם החוק הזה ישראל עשויה ללכת בדרכן של המדינות המפותחות בעולם וליצור מרשם לאומי של כמויות וסוגי זיהום הנפלטים לסביבה. את הצעת חוק יזמה קבוצת ח"כים בראשות דב חנין (חד"ש), בשיתוף עמותת "אדם טבע ודין".

מדובר בעיקר במפעלים לייצור וזיקוק דלק כמו בתי זיקוק ובמפעלים לייצור דשנים וחומרים כימיים אחרים. הם יחויבו להעביר דיווח הכולל אומדן שנתי של כמויות 81 סוגי חומרים שונים שהם פלטו לסביבה. מדובר בכמה מסוגי החומרים הרעילים והמסוכנים ביותר כמו כלור, ציאניד וארסן, וכן חומרים שחשיפה אליהם עשויה לגרום לסרטן כמו פורמלדהיד ובנזן.

 

הפגנת פעילים סביבתיים ברמת חובב שבנגב נגד זיהום הסביבה והקרקע (צילום: אל אתיאחד)

בשנים האחרונות עשה המשרד להגנת הסביבה סקרים שבהם איתר חומרים כאלו באוויר, אך לא תמיד ידע לשייכם למפעל שממנו נפלטו. החוק החדש יחייב גם חזיריות ולולים גדולים לדווח על זיהום שפלטו, בעיקר בשפכים או בפסולת שפינו.

החוק החדש מבוסס על חוק דומה הקיים ב-39 מדינות בעולם. הצעת החוק שגיבשו עמותת "אדם טבע ודין" וקבוצת חברי הכנסת בראשות חנין מרחיבה עוד יותר את הדרישות מיוצרי זיהום. בין השאר היא מציעה לדווח על מספר גדול יותר של חומרים המסכנים את הסביבה. לדברי ד"ר אריה ונגר, מהמחלקה המדעית של העמותה הסביבתית, לפי הצעת חוק זו יחויבו מפעלים ומתקנים לדווח על נתונים כמו צריכת חשמל, פדיון שנתי ומספר עובדים, כדי שניתן יהיה להעריך את המשמעות של כמות הזיהום הנפלטת.

"ההצעה שלנו גם קובעת שפליטת סוגי כימיקלים שמפעל לא יכול לפרסם כי מדובר בסוד מסחרי תדווח למשרד להגנת הסביבה, כדי שיעריך את היקף הזיהום", אמר ונגר. "אנחנו גם מציעים שהמשרד להגנת הסביבה יפרסם מדי שנה דיווח על עיקרי הממצאים של פליטת המזהמים ומה המדיניות שהוא מציע לאור נתונים אלו". עוד נדרש המשרד להגנת הסביבה לבצע חישוב פליטה ממוקדים נוספים, כמו כלי רכב או שריפות, ולפרסם נתונים אלו.

הצעת החוק של "אדם טבע ודין" קובעת שיש להפוך את מנגנון הדיווח לכלי יישומי, להגנה על אזורים שיש בהם בעיות חמורות במיוחד. "אם הנתונים יראו שבאזור מסוים יש פליטת כמויות זיהום גדולות או פליטת חומרים מסוכנים במיוחד", מסביר ונגר, "יוכל השר להגנת הסביבה להכריז על אזור מוכה זיהום ולחייב נקיטת צעדים להפחתת הסיכון. אנחנו מציעים שנתוני הזיהום יילקחו בחשבון באישור תוכניות בנייה, כדי שגורם המתכנן לבנות במקום מסוים יוכל לדעת עד כמה הוא חשוף לסיכונים בריאותיים".

ח"כ חנין אמר אתמול (ב') כי "זה חוק בעל חשיבות קריטית להתמודדות ישראל עם בעיות סביבתיות, כי עדיין יש פער עצום בינינו למדינות המפותחות בעולם בכל הקשור לטיפול בחומרים מסוכנים. החוק הזה עוזר לצמצם את הפער".