חד"ש תובעת העלאת שכר המינימום ל-60% מהשכר הממוצע.

לכאורה, אמורים מאות אלפי מקבלי שכר המינימום לשמוח על החלטת הכנסת (6.6) להעלות את שכר המינימום בהוראת שעה בשתי פעימות. חברי הכנסת של חד"ש, הסיעה היחידה שהגישה הסתייגויות, חשפו את תרגיל החוק החדש.

חוק שכר מינימום קובע, כי ב-1 באפריל בכל שנה יש לעדכן את שכר המינימום כך שיהיה בגובה של 47.5% מהשכר הממוצע במשק. יכול היה ח"כ עמיר פרץ להציע עדכון בשיעור גבוה יותר, אך הוא לא עשה כן ובחר להציע עקרון חדש – תוספת חד-פעמית בשקלים. לפי הוראת השעה, שיזם ח"כ עמיר פרץ (העבודה) וקידמה הקואליציה, שכר המינימום החודשי יעלה ב-1 ביולי הקרוב מ-3,840 שקלים ל-4,100 שקלים. ב-1 באוקטובר 2012 תהיה פעימה שנייה ושכר המינימום יעלה ל-4,300 שקלים.

בדיון על אישור הצעת החוק, הוכיח ח"כ מוחמד ברכה (חד"ש), כי נחוץ להעלות את שיעור העדכון ל-60% מהשכר הממוצע במשק, ובכך לחולל שינוי מהותי בהכנסותיהם של בעלי השכר הנמוך.

ברכה הציג נתונים, לפיהם עוד ב-2007, השכר הממוצע במשק היה 6,840 שקלים, ואילו שכר המינימום – 3,840 שקלים. כלומר, שבפועל הגיע שכר המינימום ל-56% מהשכר הממוצע. ייתרה מכך, השכר הממוצע במשק בחודש מרס השנה הגיע ל-9,000 שקל. מכאן שלפי הכלל שבחוק, הקובע ששכר המינימום הוא בגובה של 47.5% מהשכר הממוצע, צריכה הייתה הכנסת להחליט על העלאה ל-4,275 שקלים, ולא ל-4,100 שקלים, כפי שקובעת הוראת השעה.

ברכה הוסיף, כי מאז 2007, עלה מדד המחירים המחושב לפי צריכת העניים ב-16%, ועדכון של שכר המינימום לפי עליית מדד זו היה מעלה אותו ל-4,454 שקלים.

המסקנה, אמר ח"כ ברכה, היא שמקבלי שכר המינימום ומטה שילמו את מחיר האינפלציה בשחיקת הערך הריאלי של שכרם. זאת, בזמן שבמקביל מדווחים החברות הגדולות והבנקים על גידול מואץ ברווחיהם. הבנקים, למשל, דיווחו, שרווחיהם ברבעון הראשון של 2011 היו גבוהים ב-47% לעומת רווחיהם ברבעון המקביל אשתקד.

ח"כ חנא סוייד (חד"ש) חישב, כי כאשר מחיר דירה בינונית באזור לא יוקרתי הוא 1.25 מיליון שקל, צריך מקבל שכר מינימום לחסוך את כל שכרו במשך 25 שנה כדי לרכוש דירה, וזאת בלי לחשב את תשלומי הריבית וההצמדה. בתנאים אלה, ציין, הוראת השעה בדבר העלאת שכר המינימום ב-260 שקלים בלבד ביולי הקרוב היא מגוחכת.

סוייד תיאר את תחליף העלאת השכר בדמות "מס הכנסה שלילי" כבלוף אחד גדול. מעבר להכבדה בירוקרטית שבקבלתו והסכומים הנמוכים המשולמים במסגרתו, מס הכנסה שלילי בעצם פוטר את המעסיקים מהתחייבותם להעלאת שכר ולשיפור תנאי הפרישה של העובדים.

ח"כ דב חנין (חד"ש) הדגיש, כי המציאות הפריכה את כל ההפחדות, לפיהן העלאת שכר המינימום תגרום לאבטלה ותפגע בצמיחה. לעומת זאת התברר, כי בחברה עם פערים מעמיקים בהכנסות, גדל העוני דווקא בקרב העובדים, ובמיוחד בקרב נשים עובדות ומשפחות ערביות.

חנין קרא להעלות את שכר המינימום לרמה סבירה של 60% מהשכר הממוצע במשק. צריך לייצר מנגנון, שיאפשר לאנשים לעבוד ולהתפרנס בכבוד. העלאת שכר מינימום שאין בצידה הגברה של האכיפה על המעבידים, היא ברכה לבטלה. בפועל, המדינה איננה עושה מגינה על העובדים.

ח"כ עפו אגבאריה (חד"ש) ציין, כי גם שכר המינימום המעודכן ל-4,100 שקלים לא יאפשר למשפחות להיחלץ מחיים מתחת לקו העוני ולספק את צרכי הקיום היומיומיים.

לחיים בעוני, גם כאשר יש במשפחה עובד המשתכר שכר מינימום, יש השפעה גרועה במיוחד על הילדים. מצוקה כלכלית דוחפת לנשירה מהלימודים וגם לשוטטות ולאלימות. משפחות עניות מוותרות על תרופות חיוניות ואפילו על מזון; אינן מסוגלות לשלם שכר דירה ותשלומי חובה אחרים. המצב החמיר עוד יותר בחודשים האחרונים, עם העלאת מחיריהם של מוצרי יסוד, שהם מרכיב מרכזי בכלכלת המשפחות העניות, שלמעלה ממחציתן – ערביות.

ההסתייגות של סיעת חד"ש, לפיה יעודכן שיעור שכר המינימום ל-60% מהשכר הממוצע – נדחתה, והוראת השעה אושרה כפי שהוגשה, למרות חולשותיה הבולטות.