למרות חובת ההפרשה שנקבעה בהסדר, חלק ניכר מהעובדים המשיכו להימנע מלחסוך לפנסיה גם ב-2008. כך עולה ממחקר חדש של בנק ישראל בוחן את ההשלכות הראשוניות של השנה הראשונה להפעלת הסדר פנסיית החובה. המחקר של ד"ר עדי ברנדר עוסק בציות להסדר הפנסיה והשלכות פוטנציאליות על היצע העבודה.

ממשלה לעשירים ומשטרה לעניים – כרזה בהפגנה בתל–אביב (צילום: אל אתיחאד)

מהמסקנות העיקריות של בנק ישראל עולה כי שיעור העובדים שהחלו להפריש משכרם לפנסיה ב-2008 גבוה כמעט פי שלושה משיעור העובדים שהחלו לחסוך בשנת 2007, מתוך העובדים שלא חסכו ב-2006. יחד עם זאת בנק ישראל מסביר את העובדים שלא חוסכים לפנסיה למרות החוק בהכנסה נמוכה. המחקר של בנק ישראל טוען שאי הציות לחובת ההפרשה לפנסיה מתואם עם כדאיות החיסכון; ככל שהחיסכון כדאי יותר לעובד כך גדל שיעור הציות. הציות נמוך במיוחד בקרב עובדים ששכרם נמוך מסף המס, במגזר הערבי ואצל עובדים שבני זוגם אינם עובדים. כמו כן נמצא קשר חזק בין גודל המעסיק לשיעור הציות.

יותר מכך, גם העובדים בעלי השכר הנמוך המפרישים לפנסיה נהגו לעשות זאת בשיעורים המינימליים. "בין העובדים שהחלו לחסוך לפנסיה ב-2008 נמצא כי מי שההפרשה לפנסיה אינה כדאית עבורם נטו להפריש בשיעור המינימלי שמחייב ההסדר", כך טוען בנק ישראל.

הממצאים מלמדים כי הסדר פנסיית החובה נתפס כנטל עבור רבים מהעובדים המוחלשים והלא-מאורגנים.

למחקר המלא (38 עמ'):

http://www.bankisrael.gov.il/deptdata/mehkar/papers/dp1105h.pdf