האגודה לזכויות האזרח גינתה אמש (חמישי) את ההחלטה להקמת פיילוט למאגר המידע הביומטרי הלאומי. ראש תחום פרטיות ומידע באגודה, עו"ד אבנר פינצ'וק, אמר כי "האופן שבו גובש המתווה לפיילוט, ללא קביעת קריטריונים להצלחה או כישלון, הופך אותו לבדיחה גרועה. הדבר מדאיג במיוחד לאור העובדה שפיילוטים למאגרים ביומטריים שנערכו במדינות אחרות בעולם, הסתיימו בסופו של דבר בהחלטות שלא להקים מאגרי מידע ביומטריים".

מערך לזיהוי ביומטרי (צילום: הידען)

ועדת המדע של הכנסת אישרה אתמול עם מספר שינויים את תקנות המאגר הביומטרי, זאת כשנה וחצי לאחר שעבר חוק בנושא, וכחלק מהמאמץ הממשלתי להעביר את ישראל לשימוש בתעודות זהות "חכמות". כבר בתחילת הישיבה, הודיע יו"ר הוועדה, מאיר שטרית, "כי לא מדובר בוויכוח על החוק. הוויכוח, לדבריו, הסתיים, וכעת סתם מטעים ומפחידים את הציבור. באותו נושא, אמר שטרית כי "התעודות החדשות של המדינה, אי אפשר לזייף אותן".

לאורך הישיבה, הצביעו מספר גורמים, ביניהם עו"ד יהונתן קלינגר, על הבעיות האפשריות בתקנות. כך, למשל, לדבריו אין בתקנות סעיפים שמתייחסים באופן מספק למיקום בו יימצא המאגר הביומטרי, לצורך מניעת דליפתו. חשש נוסף מדליפה של מידע רגיש מתעורר בעקבות הדרישה לאפשר לנציגי משרד הפנים לאמת את הזהות של מי שמבקש לקבל את תעודת הזהות החכמה בעזרת נתונים ממאגרים ציבוריים אחרים. לדבריו של עו"ד קלינגר, זה ייתן לעובדי משרד הפנים גישה למידע רגיש מדי.

עוד בנושא:

http://maki.org.il/he/democracy/133-news/5854