האדריכל פרופ' ארתור גולדרייך, אדריכל, מעצב, אמן וממקימי המחלקות לעיצוב תעשייתי וארכיטקטורה בבצלאל הלך לעולמו בגיל 82 בביתו בהרצליה פיתוח. גולדרייך היה דמות חינוכית חשובה בעולם העיצוב בארץ, אולם בשנות החמישים והשישים זכה לפרסום כדמות מפתח בתנועת האנטי-אפרטהייד במולדתו דרום אפריקה.

נלסון מנדלה בעת ביקור בבתי הכלא – לאחר שחרורו (צילום: האנציקלופדיה האפריקאית)

גולדרייך, יליד יוהנסבורג, הגיע לישראל בגיל 19 והתגייס לפלמ"ח. לאחר קרבות מלחמת העצמאות הצטרף לקיבוץ מעיין ברוך בגליל העליון. "הסיבה שהחלטתי לעלות לישראל היתה השואה והמאבק נגד הקולוניאליזם הבריטי", אמר בראיון לגרדיאן ב-2006. "חוץ מזה עליית המפלגה הלאומית (האפרטהייד בדרום אפריקה) לא הותירה לי שום ברירה אחרת". בגיל 33 החליט לשוב לדרום אפריקה ולהיאבק במשטר הגזעני.

הוא היה אחד החברים הראשונים בזרוע הצבאית של הקונגרס האפריקאי הלאומי (ANC) בהנהגת נלסון מנדלה והיה אחד מיועציו הקרובים ביותר. משום שלא היה מוכר לכוחות הביטחון במדינה הצליח לרכוש את חוות ליליסליף המבודדת מצפון ליוהנסבורג שהפכה למוקד פעילות מחתרתי של מנדלה וחבריו למאבק.

במסגרת פעילותו סייע גולדרייך לחיפוש אחרי אתרים מתאימים לפעולות הצבאיות של הזרוע המזוינת. נלסון מנדלה שיבח את פעילותו של לוחם הפלמ"ח לשעבר ואף כתב באוטוביוגרפיה שלו כי "הוא בעל ידע נרחב בלחימת גרילה וסייע לי מאוד בהבנתה". בשיא המאבק נגד משטר האפרטהייד נעצר גולדרייך יחד עם עוד 18 פעילים פוליטיים בפשיטה של המשטרה על חוות ליליסליף. הוא הושלך לכלא והואשם בחבלה ותכנון הפיכה אלימה – עבירות שעונשן מוות. לפני המשפט הצליח להימלט מהכלא יחד עם עוד שלושה פעילים כשהוא מתחזה לכומר. הוא התחבא בפרברי יוהנסבורג במשך כמה ימים ומשם נמלט לסוואזילנד, בוטסוואנה ולבסוף בחזרה לישראל.

גולדרייך היה פעיל בוועד הישראלי נגד האפרטהייד בדרום אפריקה, בו פעלו גם חברי מק"י, ואף תבע בזמנו מממשלת ישראל לנתק את הקשרים עם דרום אפריקה. בשנת 1966 ייסד גולדרייך את המחלקה לעיצוב תעשייתי וסביבתי בבצלאל, שם לימד במשך 29 שנים.