מאת עודה בשאראת.
זרועות המודיעין של ישראל יש שתי תסמונות מאלפות. האחת, כישלון חמור בחיזוי התפתחויות – החל במלחמת יום הכיפורים, הביקור של אנואר סאדאת, האינתיפאדה הראשונה, "האביב הערבי", ועד הסכם הפיוס בין פתח לחמאס. התסמונת השנייה היא, שכאשר הן חוזות משהו, כמו "אינתיפאדות", למשל, הן יעמדו על כך שהתחזית תתממש במלואה.
באינתיפאדה הקודמת חזה המודיעין, שאם קמפ-דייוויד ייכשל, תהיה עוד אינתיפאדה. כשעבר חודש ולא היתה אינתיפאדה בא אריאל שרון למסגד אל-אקצה, כדי להמריץ את הפלסטינים לממש את התחזית. כשזה לא עזר נכנס משמר הגבול לתמונה, ובפעולת עידוד מרשימה נהרגו שבעה מפגינים בתוך אזור המסגד.
כך התחילה עוד אינתיפאדה. בימיה הראשונים נורו, על פי האלוף עמוס מלכא, 1.3 מיליון כדורים (ממדים של מלחמת עולם). זה היה, כידוע, לפני פיגוע ההתאבדות הראשון.
קשה לברר מי עשה אינתיפאדה למי, במיוחד בערפל הקרב, כשבעמוד הראשון של עיתון אחד מופיע תצלום ענקי של צעיר ערבי, רעול פנים כמובן, ובידו אבן; וכשהפלסטינים, כרגיל, החלו בסיסמאות מתלהמות; ובמשך הזמן נפתח מסע של פיגועי התאבדות אכזריים, שגבו את חייהם של מאות קורבנות ישראליים חפים מפשע.
"כמה דומה היום לאתמול", אומרים בערבית; הפעם רק התצלום השתנה. השבוע פרסם "ידיעות אחרונות" תצלום מפחיד של צעיר פלסטיני, רעול פנים כמובן, בניו לוק, הפעם נושא סכין באורך של מטר. מי אמר שהפלסטינים לא משתכללים.
כדי להאיר את עיני חוזי האינתיפאדות חשוב להזכיר, ששני אירועים מכוננים, והפעם שליליים, מעצבים את ההתנהלות של מחמוד עבאס (אבו מאזן) החדש. הראשון, ההפיכה של החמאס, שסימנה לו, שאין מי שירחם עליו אם הוא חלש, גם לא בקרב בני עמו. השני, כשנסוג מדו"ח גולדסטון, דבר שהוכיח לו שהישראלים והאמריקאים מוכנים להפקיר אותו בלי להניד עפעף.
עבאס לומד. היום הוא עומד בתקיפות בשתי החזיתות. בחזית הפנימית, כשהוא אומר בנחרצות שלא תהיה אינתיפאדה, ואם רוצים מחאה, הרי רק בדרך של מחאה עממית, לא חמושה. האחדות עם החמאס לא תסיט אותו מתוכניתו המדינית, והוא מדגיש שרק הקו של אש"ף הוא הקובע. כל זה בא על רקע ההצלחות המרשימות של ממשלו במלחמתו נגד המחנאות החמושה, בבניית מוסדות רציניים של מדינה. בלי זה הוא יודע שאיש, לא בבית ולא בעולם, לא יתייחס אליו ברצינות.
מצד אחר, עבאס מסרב, בהצלחה עד עכשיו, להיות שבוי בדיפלומטיה האמריקאית, שגם היא בתורה שבויה בידי הימין שם. עבאס יודע, שבלי לחץ בינלאומי על ארצות הברית, הדברים אינם זזים. נראה שעבאס יודע משהו, שאנחנו רק מנחשים: שברק אובמה מזמין את הלחץ הבינלאומי עליו.
קשה לשער, שכל מה שעבאס עושה הוא רק תבשילו האישי. הפלסטינים הפעם יאכזבו, כי אינתיפאדה היא הדבר האחרון שהם זקוקים לו. ובכן, המצב כרגע מביך: אינתיפאדה דה-לוקס מתגלגלת לה ברדיו ובטלוויזיה ומעל דפי העיתונות, ואין מי שיאמץ אותה.
של מי האינתיפאדה הזאת?
