פורסם ב"יומון עם" של בייג'ינג. תרגום: עמית אלעזר.
רבות מהמשפחות בסין נאלצות להוציא את כספן במשורה כדי שיוכלו לממן את השכלת בנם או בתם. בין אם מדובר במשפחה בעלת הכנסה גבוהה ובין אם נמוכה, כשהדבר נוגע להשכלה, כל הורה מקווה להעניק לילדו את ההשכלה הטובה ביותר שקיימת. בשל כך נהפכו ההוצאות בתחום החינוך לנטל הכלכלי הכבד ביותר על גבה של המשפחה הסינית.
משפחה כפרית
ההכנסה החודשית של משפחת צ'וּ' המתגוררת בכפר במחוז ליאונינג עומדת על 4.000 יואן. "כאשר בננו הלך לגן הילדים, כל חודש הוצאנו כרבע מכלל הכנסותינו, יותר מ-1.000 יואן, על שכר לימוד ומזון. בהמשך ילך לבית הספר היסודי, אז נוציא לכל הפחות 1.500 יואן מדי חודש. סכומים אלו לא כוללים את ההוצאות על מזון וכן הוצאות נלוות אחרות."
בשנים האחרונות ביטלה ממשלת סין את התשלום על שכר הלימוד וחומרי הלימוד וכן החליטה לספק סבסוד של המגורים והמזון. צעדים אלו הקלו רבות את העול המוטל על גבם של המשפחות בכפרים. אך במקביל לתהליך זה, יצר הדבר הוצאות כספיות חדשות. מכיוון שלא בכל כפר קיים בית ספר, ילדים רבים צריכים לפקוד את ספסל הלימודים לא במקום מגוריהם. על משפחותיהם, אם כן, לשאת בהוצאות התחבורה והמגורים של ילדם באותו מקום. כך שבפועל בפעולת הממשלה לא היה ממש כדי להקל את הנטל הכלכלי.
כיתה בבית ספר כפרי (צילום: ד"ט)
במקומות לא מפותחים באזורי הכפר של סין, ההוצאות על חינוך הפכו לנטל העיקרי והכבד ביותר על גב המשפחה. משפחות רבות אף נקלעו לחובות כלכליים כבדים בשל כך. סקר שנערך בקרב 40 משפחות בשנת 2008 באזורי הכפר של מחוז ג'ילין העלה כי ההוצאות על חינוך תופסות כ-60% מכלל הכנסות המשפחה ועומדות על 12.562 יואן, סכום המקביל להכנסותיהם השנתיות של 4 משפחות.
מעמד הביניים
צָאי סִי יוּאָן הוא עובד ממשלה במחוז הנאן. הכנסתו שלו ושל אשתו מסתכמות ב-5.600 יואן לחודש. כדי לאפשר לבנם השכלה בחטיבת ביניים מקומית טובה, עליהם לשלם 4.400 יואן מדי סמסטר כשכר לימוד. בנוסף, עליהם לשאת בהוצאות ספרי הלימוד, המבחנים וחומרים נלווים המסתכמים בסכום של 500 יואן לסמסטר. לדבריו של צאי, אם היה לומד בנו גם בשיעורי ההעשרה לאחר שעות הלימודים, היה הנטל כבד אף יותר.
על אף שבאופן רשמי בוטל תשלום שכר הלימוד, הורים רבים עדיין נאלצים להתמודד אל מול סוגים שונים ורבים של תשלומים. בהם תשלום על שיעורי העשרה לאחר שעות הלימודים, תשלום מדי סמסטר על לימודים בבית ספר שלא באזור הרישום ויש מהם הגובים כסף כדי לצבור רווחים. על פי דוח של משרד מבקר המדינה הסיני משנת 2009, בין השנים 2006 ל-2007 מערכות חינוך ב-19 ערים בסין גבו באופן לא חוקי סכומים שונים שנעמדים בכ-500 מיליון יואן.
ההשפעה של הוצאות החינוך מורגשת במיוחד בקרב בני המעמד הבינוני. שלא כמו בעלי ההכנסות הגבוהות שאינם זהירים בהוצאותיהם הכספיות וגם לא כבעלי ההכנסות הנמוכות שיקפידו לחסוך, בעלי ההכנסות הבינוניות שבעבר יכלו להרשות לעצמם להוציא מכספם מהססים כעת לפני שהם מכניסים את היד לכיס. כמובן שלדבר זה גם השפעה על הכלכלה הסינית.
הצווארון הלבן
סוּן סוּ'אֶה ואישתו עובדים בחברות בבעלות זרה בבייג'ין ומשתכרים כ-30 אלף יואן בשנה. מכיוון ששניהם עסוקים בעבודה, שלחו את בנם ללמוד בבית ספר יסודי המספק גם מגורים. על פי דבריו של סון, מרבית הוצאות הבית הן על השכלתו של הילד. מהגן ועד לבית הספר היסודי, ההוצאות על חינוך הבן יעמדו לכל הפחות על 220 אלף יואן. "על אף שהכנסותינו אינן נמוכות, עלינו להמשיך ולחסוך. לעולם לא נקנה מותגים ואין לנו אפשרות לצאת לנופש בחו"ל."
בשל החשש שילדם יפגר אחרי ילדים אחרים, הם לא מהססים להוציא כספים רבים ושולחים את בנם לשיעורים שונים לאחר שעות הלימודים בהם פסנתר, ריקוד ומדע. על ילדם לפקוד את גן הילדים, בית הספר היסודי, חטיבת הביניים, התיכון ולבסוף האוניברסיטה הטובים ביותר. מרגע הלידה ועד הכניסה לאוניברסיטה, הורים רבים בסין ישקיעו ממון רב כדי להבטיח את עתידו של ילדם.
העשירים
ג'ין לי סונג הוא בעל חברה בבייג'ין. הוא לא מתרשם ממערכת החינוך הסינית, במיוחד לא זאת האוניברסיטאית. בעבר, שלח את בתו לגן ילדים פרטי שעלה יותר מ-300 אלף יואן. לדבריו, בתו לומדת כעת בשנה השלישית באוניברסיטה כבר הגישה בקשה ללמוד בחו"ל במימון עצמי. הוצאות המחייה והלימוד בחו"ל אמורות להסתכם ביותר מ-50 אלף דולר.
על פי נתוני משרד החינוך הסיני, בשנת 2010 היו כ-100 מיליון תלמידים שסיימו תיכון אך בחרו לא לנסות ולהתקבל לאוניברסיטה בסין, 21% מהם העדיפו להתקבל לאוניברסיטה במדינה אחרת. במקביל, התלמידים הסינים המעוניינים להיבחן בבחינה האמריקאית SAT שתאפשר להם להתקבל לאוניברסיטה בארה"ב גדל באופן משמעותי משנת 2003, אז עמד מספר הנבחנים על כמה מאות אנשים ליותר מ-10 אלף השנה.