גם התנועה הירוקה תומכת במאבק העובדים ברכבת ישראל נגד ההפרטה. בכך היא הצטרפה לקריאה של המפלגה הקומוניסטית (מק"י) להפוך את המערכה נגד ההפרטה ברכבת, למערכה של כלל העובדים נגד ההפרטה במדינת ישראל.

דובר התנועה הירוקה מסר "אנחנו מתנגדים מכל וכל להפרטת חברת הרכבת, אנחנו מאמינים, כפי שהראה הניסיון במדינות אחרות שרק המדינה יכולה לנהל ולפתח היטב מערך רכבות שיהיה יעיל וייתן תחרות אמיתית לרכב הפרטי. הגיע הזמן שתהיה לנו רכבת מעולה. הגיע הזמן למערכת הסעת המונים טובה, מסונכרנת, הרמונית יעילה וזולה".

לדבריו "יש מקום לשיפור בהנהלת הרכבת ובמבנה הארגוני. אנו יודעים שמיליוני הנוסעים ברכבת ועובדי הרכבת סבלו מזה שנים מהזנחה פושעת ברמה התקציבית, מניהול לא נכון וממינויים פוליטיים לא ראויים. בתור נוסעי הרכבת והתחבורה הציבורית בישראל, אנחנו, אנשי תנועה הירוקה, סובלים בעצמנו מן הצפיפות, העיכובים ומן הזלזול בנו כצרכנים ומקבלי שירות. יחד עם זאת איננו מאמינים בפתרון של הפרטת חברת הרכבות. נהפוך הוא, אין מקום להפריט תשתיות של תחבורה. תשתיות המדינה בכלל, והתחבורה בפרט, חייבות להיות בניהול המדינה על מנת לעבוד בהרמוניה, בטיחות, ולתת מענה מעולה לבעיות התחבורה בישראל".
 
הניפנוף של משרד האוצר והממשלה בדגל ההפרטה כפתרון לייעול המערכת הינו זריית חול בעיני הציבור. לדברי התנועה "תשתיות התחבורה לא מתפקדות כמערכות מופרטות הניסיון האירופי מוכיח לנו שרכבת מופרטת, כמו המקרה של חברת הרכבת הבריטית, נגררת הרבה אחרי חברות רכבת ממשלתיות, כמו אלו בצרפת וביפן, השייכות למדינה ומספקות שירות לעילא ולעילא". על פי ממצאי התנועה באנגליה של שנות התשעים, הפריטו את הבריטייש רייל, ועברו ממערכת רכבות טובה לקטסטרופה התחבורתית הגדולה ביבשת אירופה: המחירים עלו, רמת השירות הידרדרה, ומספר התלונות עלה במאות אחוזים. עיקר התלונות עסקו בצפיפות-יתר (149%), באי-עמידה בזמנים (134%), בחוסר אמינות (149%), במודיעין לקוי (258%) ובענייני כרטוס (580%) – "כל אותם תחומים בהם מבטיחים לנו בהם היום שיפור בעקבות הפרטת הרכבת. לעומת זאת, הרכבת הצרפתית, שכאמור שייכת ומנוהלת על ידי המדינה, מבטיחה, ומקיימת במדוייק, נסיעה של שלוש שעות וארבע דקות מפריז לשטרסבורג. והיא שייכת ומופעלת ע"י המדינה".
 
עוד בנושא:

http://maki.org.il/he/workers/122-articles/11178-2011-05-15-18-50-42